לך לך סימן י

‎אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הָעוֹלָה עַל מֶה הָיְתָה בָאָה? כָּךְ שָׁנָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָעוֹלָה הָיְתָה בָּאָה עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: עַל הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים (איוב א, ה).

אַתָּה מוֹצֵא אַבְרָהָם הָיָה מְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין, וּמֶה הָיָה אוֹמֵר? אָמַר רַבִּי לֵוִי, אָמַר, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁקִּבַּלְתִּי כָּל שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. עֲזָרַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָם הַמְּלָכִים וְהִצִּילַנִי מִן הַכִּבְשָׁן. כְּבָר קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי וְשׁוּב אֵין לִי שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּיוָן שֶׁהִרְהַרְתָּ אַחַר מַעֲשַׂי, עוֹלָה אַתָּה צָרִיךְ. לְפִיכָךְ, וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ (בראשית כב, ב). אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָיָה בְּלִבּוֹ הוֹגֶה לַעֲנָה מָרָה, אָמַר, שֶׁמָּא הַלָּלוּ שֶׁהָרַגְתִּי הָיָה בָהֶם צַדִּיקִים? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַלָּלוּ שֶׁהָרַגְתָּ, קוֹצִים בִּעַרְתָּ מִלְּפָנַי וְאֵין לְךָ עָוֹן בְּדָבָר זֶה, אֶלָּא שָׂכָר אַתָּה נוֹטֵל עֲלֵיהֶם, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּאן וּלְהַבָּא.