על הסימן
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
27 תנחומא אמור כב. וראה בהנסמן בסה"מ מלוקט ח"ד ע' כג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
33 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
6 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
63 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
145 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
15 תנחומא אמור כב. וראה ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
127 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
31 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בסימן זה
49 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
4 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בסימן זה
117 תנחומא אמור כב. ויק"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
109 ובהקדמה – שביוהכ"פ בכלל הרי "מצות היום בתשובה", ובפרט עבודת הקטורת, שיש בה י"א סממנים (אף שבקדושה הוא מספר עשר – "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה" (ספר יצירה פ"א מ"ד)), כיון שעבודת התשובה מגעת בבחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן" (תקו"ז בהקדמה (יז, א)), שלמעלה מחשבון עשר ספירות (אלא שבחי' זו אינה עומדת בפ"ע, אלא נמשכת ומצטרפת לעשר ספירות, ולכן נעשה מספר י"א), וע"י בחי' "אנת הוא חד", שלמעלה מחשבון עשר ספירות – מתקנים את ה"לא בחושבן" דלעו"ז (כידוע שבקדושה הכל הוא ע"פ חשבון, משא"כ בלעו"ז). וכמו כללות ענין התשובה – שהיא למעלה מתורה ומצוות, ולכן יש בכחה לתקן את הפגמים כו', ולהפוך את הזדונות לזכיות (והיינו שע"י החטא ניתוסף עילוי גדול יותר, "הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו", כמבואר בתניא (פ"ז)).
והחידוש בסכך הסוכה לגבי הקטורת דיוהכ"פ הוא – שביוהכ"פ הרי זה נעשה ע"י כניסת הכהן הגדול "לפני ולפנים", באופן של עלי' מלמטה למעלה , עד לבחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן"; ואילו בחג הסוכות – הענין ד"אנת הוא חד ולא בחושבן" נמשך ומתגלה למטה , לא רק בקדש הקדשים, ולא רק בביהמ"ק, בהר הבית, בירושלים ובארץ ישראל, אלא גם בחו"ל; ומצות הישיבה בסוכה היא (לא רק בנוגע ללימוד ותפלה שצריכים להיות בסוכה, אלא) גם בנוגע לאכילה ושתי', ועד לשינה (שבה נשאר בגוף "קיסטא דחיותא" בלבד) – כי ענין סכך הסוכה הוא המשכת ענני הקטורת מלמעלה עד למטה מטה, וכנ"ל (הערה 6) שההמשכה דסוכות פועלת אפילו על אומות העולם.
ועפ"ז יובן ג"כ מארז"ל "חסידים ואנשי מעשה .. אומרים אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו" (סוכה נג, א) – דלכאורה אינו מובן (ראה גם שיחת שמחת ביה"ש תשכ"א סי"ח ואילך (תו"מ חכ"ט ע' 70 ואילך). וש"נ): היתכן שבשעת שמחת בית השואבה ידברו אודות ענינים של תשובה?! – הרי עומדים כבר לאחר יוהכ"פ שבו היתה הכפרה על כל הענינים כו' (ובפרט בנוגע ל"חסידים ואנשי מעשה", שבוודאי קיימו את כל עניני העבודה דיוהכ"פ כדבעי), וכבר עברו גם ד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות (שבהם אינו שייך ענין העוונות, כיון שמאיר בהם עדיין הגילוי אור דיוהכ"פ, ואם ההכנה ליו"ט כך – עאכו"כ שכן הוא בנוגע להיו"ט עצמו), ועומדים בחג הסוכות שהוא "ראשון לחשבון עוונות" (תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז), כידוע פירוש הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בזה (קדושת לוי פ' האזינו. הובא בשיחת ליל א' דחה"ס תרצ"ז ס"ג (סה"ש תרצ"ז ע' 161). וראה גם תו"מ שם. וש"נ), וא"כ, בודאי שלא שייך שבזמן שמחת בית השואבה יישארו אצלם עדיין ענינים שעליהם צריכים לומר "ישוב וימחול לו"?!
אך הענין הוא – לפי שבחג הסוכות מאיר בגילוי ענן הקטורת דיוהכ"פ, בחי' "אנת הוא חד ולא בחושבן", שזהו"ע שלמעלה מתומ"צ, ולכן אומרים "ומי שחטא ישוב כו'" – לא כדי להסיר את הפגם (שכבר נתתקן כו'), אלא כדי לעורר את העילוי שבתשובה*, שהיא למעלה מתומ"צ.
וזהו ג"כ הטעם לשמחת בית השואבה שהיתה שמחה גדולה ביותר – כיון שאינה דומה שמחת הצדיקים לשמחת בעלי תשובה, וכמשל בן מלך, שדוקא לאחר שהי' במרחקים, ועד לשבי' כו', הנה בשובו לאביו המלך השמחה היא גדולה ביותר (ראה לקו"ת דרושי שמע"צ פט, ב. ובכ"מ).
*
) וזהו הדיוק " חסידים ואנשי מעשה " דוקא (משא"כ שאר " כל העם ", ש " באין לראות ולשמוע " (רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד)) – כי המדובר כאן הוא אודות ענין התשובה במעלה גדולה ביותר , שישנה גם בצדיקים , " לאתבא צדיקייא בתיובתא " (ראה זח"ג קנג , ב . לקו"ת דרושי שמע"צ צב , ב . ובכ"מ) , משא"כ אילו הי' ענין התשובה על חטאים ועוונות בלבד , לא הי' מקום שדוקא " חסידים " ( " כל חסיד הוי חסיד מעיקרו " – פרש"י סוכה שם) ידברו במעלת ענין התשובה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
195 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
181 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
395 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
907 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז ובמת"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
176 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
348 תנחומא אמור כב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
654 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
649 תנחומא אמור כב. ויק"ר פ"ל, ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בסימן זה
2 תנחומא אמור כב, הובא בטור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א. וראה גם פסיקתא דר"כ פיסקא ולקחתם לכם (בהוצאת באָבער – קפב, ב ואילך). ויק"ר פ"ל, ז. יל"ש עה"פ אמור שם (רמז תרנא). וראה גם קה"ר פ"ט, ז.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קצד
מקור מפורש
בסימן זה
399 תנחומא אמור כב, יל"ש אמור רמז תרנא.
פתיחה בהקשר