שולחן ערוך בספריא
  1. א
    חַיָּה טְהוֹרָה, חֶלְבָּהּ מֻתָּר, וְדָמָהּ (אָסוּר) וְטָעוּן כִּסוּי. וַחֲכָמִים נָתְנוּ סִימָנִים, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, בְּקַרְנוֹתֶיהָ אִם הֵם מְפֻצָּלוֹת (פֵּרוּשׁ שֶׁהַרְבֵּה פִּצוּלִין יוֹצְאִין מֵהֶם), וַדַּאי חַיָּה טְהוֹרָה הִיא. וְאִם אֵינָם מְפֻצָּלוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם שְׁלֹשָׁה סִימָנִים: כְּרוּכוֹת, וַהֲדוּרוֹת וַחֲרוּקוֹת (פֵּרוּשׁ כְּרוּכוֹת עֲשׂוּיוֹת גְּלָדִים כִּבְצָלִים הֲדוּרוֹת, עֲגֻלּוֹת וְלֹא רְחָבוֹת חֲרוּקוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲרִיצִים סְבִיבוֹתָם תְּכוּפִים וּמֻבְלָעִים זֶה בָּזֶה) וְהוּא דְּמִבְלְעוּ חִרְקַיְהוּ. וְאִם חָסֵר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה סִימָנִים, חֶלְבָּהּ אָסוּר.
  2. ב
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִין שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אֲבָל ז' מִינֵי חַיָּה הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, אִם הָיָה מַכִּיר אֶחָד מֵהֶם, אֲפִלּוּ לֹא מָצָא לוֹ קַרְנַיִם, חֶלְבּוֹ מֻתָּר וְדָמוֹ טָעוּן כִּסוּי.
  3. ג
    שׁוֹר הַבַּר מִין בְּהֵמָה הוּא.
  4. ד
    הַקֶּרֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא קֶרֶן אֶחָד, הֲרֵי הוּא חַיָּה.
  5. ה
    כָּל שֶׁיִּסְתַּפֵּק לְךָ אִם הוּא מִין חַיָּה אוֹ מִין בְּהֵמָה, חֶלְבּוֹ אָסוּר וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, וּמְכַסִין אֶת דָּמוֹ.
  6. ו
    כִּלְאַיִם הַבָּא מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה עִם חַיָּה טְהוֹרָה, הוּא הַנִּקְרָא כּוֹי. חֶלְבּוֹ אָסוּר וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, וּמְכַסִין אֶת דָּמוֹ.