יורה דעה סימן סז

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בְּדַם בְּהֵמָה וְחַיָּה נָמֵי אֵין אִסוּר כָּרֵת, אֶלָּא בְּדַם הַנֶּפֶשׁ שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת בוֹ, אֲבָל דַּם הָאֵבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁפֵּרַשׁ מִן הָאֵבֶר וְיָצָא לַחוּץ, אוֹ שֶׁנִּצְרַר בַּחֲתִיכָה, אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְנִתְעוֹרֵר לָצֵאת וְנִבְלַע בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל אִם לֹא פֵּרַשׁ וְלֹא נִצְרַר, מֻתָּר.
  2. ב
    לְפִיכָךְ מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר חַי בַּהֲדָחָה בְּלֹא מְלִיחָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מֵהַחוּטִין שֶׁדָּם בָּהֶם, שֶׁהַדָּם שֶׁבַּחוּטִין הוּא כְּכָנוּס וְעוֹמֵד בִּכְלִי וְע"ל סי' ע"ו.
  3. ג
    הַשּׁוֹבֵר מִפְרַקְתָּהּ שֶׁל בְּהֵמָה, אָסוּר לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָהּ חַי אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה. וְעַל יְדֵי מְלִיחָה מֻתָּר אֲפִלּוּ לִקְדֵרָה, וְלִצְלִי מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּלֹא מְלִיחָה. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר לְחָתְכוֹ (וּלְמָלְחוֹ) אַף בִּצְלִי. וְהוּא הַדִּין אִם חוֹתֵךְ בָּשָׂר מִבֵּית הַשְּׁחִיטָה קֹדֶם שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁהּ (ר"ן) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה לִשְׁבֹּר מַפְרֶקֶת הַבְּהֵמָה אוֹ לִתְחֹב סַכִּין בְּלִבָּהּ כְּדֵי לְקָרֵב מִיתָתָהּ מִשּׁוּם שֶׁמַּבְלִיעַ דָּם בָּאֵבָרִים (בִּנְיָמִין זְאֵב וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט).
  4. ד
    נִצְרַר הַדָּם מֵחֲמַת מַכָּה, אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ הַמָּקוֹם וְיִמְלְחֶנּוּ יָפֶה, אֲבָל מֻתָּר לִצְלוֹתוֹ בֵּין בְּשִׁפּוּד בֵּין עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, אֲפִלּוּ בְּלֹא חִתּוּךְ וּמְלִיחָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ לְהַחְמִיר לְקַלֵּף בֵּית הַשְּׁחִיטָה אוֹ לַחְתֹּךְ בְּאוֹתוֹ בָּשָׂר קֹדֶם מְלִיחָה, הוֹאִיל וְנִצְרַר שָׁם הַדָּם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה (אָרֹךְ כְּלָל א' וְכָל בּוֹ).
  5. ה
    בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח, וּנְתָנוּהוּ בְּחֹמֶץ כְּדֵי לְהַצְמִית דָּמוֹ בְּתוֹכוֹ, אִם נִתְאַדֵּם הַבָּשָׂר זֶהוּ סִימָן שֶׁנֶּעֱקַר הַדָּם מִמְּקוֹמוֹ, וְהַחֹמֶץ אָסוּר וְגַם הַבָּשָׂר אָסוּר לְאָכְלוֹ חַי, וְאֵין לוֹ הֶתֵּר אֶלָּא בִּצְלִי. וְאִם לִקְדֵרָה, צָרִיךְ חֲתִיכָה וּמְלִיחָה, וְאִם לֹא נִתְאַדֵּם הַבָּשָׂר, הַחֹמֶץ מֻתָּר וְגַם הַבָּשָׂר מֻתָּר לְאָכְלוֹ חַי.
  6. ו
    חֹמֶץ שֶׁנָּתְנוּ בּוֹ בָּשָׂר פַּעַם אַחַת לְהַצְמִיתוֹ, לֹא יַצְמִית בּוֹ בָּשָׂר פַּעַם אַחֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אֲבָל כָּל שֶׁלֹּא חָלְטוּ בּוֹ כְּלָל, מֻתָּר לַחֲלֹט בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָזָק. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין בְּקִיאִין בַּחֲלִיטָה וְאָסוּר לְצַמֵּת בְּחֹמֶץ (רַבֵּינוּ יְרוּחָם כֵּן כָּתַב בֵּית יוֹסֵף בִּשְׁמוֹ), וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין מַצְמִיתִין בָּשָׂר בְּחֹמֶץ קֹדֶם מְלִיחָה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד, מֻתָּר. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ע"ג.