יורה דעה סימן מו

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    נִקְּבוּ הַדַּקִּין, טְרֵפָה, וַאֲפִלּוּ לֵחָה שֶׁבָּהֶן סוֹתַמְתָּן, אֵינָהּ סְתִימָה, וַאֲפִלּוּ הִיא דְּבוּקָה בָּהֶן הַרְבֵּה עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי הַדְּחָק. וְאִם חֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם, כְּשֵׁרָה. שֶׁכָּל חֵלֶב טָהוֹר סוֹתֵם, טָמֵא אֵינוֹ סוֹתֵם, חוּץ מִקְּרוּם שֶׁעַל הַלֵּב וְחֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא (פי' מְעִי הַדָּבוּק בְּפִי הַטַּבַּעַת) שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְהוֹרִים אֵינָם סוֹתְמִים. וְחֵלֶב חַיָּה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בִּבְהֵמָה, אֵינוֹ סוֹתֵם, וְהָעוֹף כָּל שֻׁמָּן שֶׁלּוֹ סוֹתֵם. הַגָּה: וְאֵינוֹ סוֹתֵם אֶלָּא בְּאוֹתוֹ אֵבָר שֶׁהַשֻּׁמָן דָּבוּק בּוֹ בְּתוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל אִם סוֹתֵם נֶקֶב שֶׁל אֵבֶר אַחֵר לֹא מִקְרֵי סְתִימָה, וּטְרֵפָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ וְהָרַשְׁבָּ"א).
  2. ב
    יָצְאוּ הַדַּקִּין לַחוּץ וְהֻחְזְרוּ מֵאֲלֵיהֶן, כְּשֵׁרָה. וְאִם הֶחֱזִירָן, אִם נִתְהַפְּכוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ, טְרֵפָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִירוּהָ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ אַחַר שֶׁנֶּהֶפְכוּ, וְאֵינָהּ חַיָּה; וְהוּא הַדִּין אִם לֹא יָצְאוּ וְנִמְצְאוּ מְהֻפָּכִין, טְרֵפָה (ל' רַמְבַּ"ם פ"ו מה"ש דט"ו). הַגָּה: וְכֵן אִם נִמְצְאוּ הַמֵּעַיִם בֵּין עוֹר לַבָּשָׂר וְנִמְצָא תָּפוּר שָׁם, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיָּצְאוּ וְנִתְהַפְּכוּ. אֲבָל אִם לֹא נִמְצָא שָׁם תְּפִירָה, וְלֹא נִכַּר שָׁם שֶׁנִּקְרַע, וְלֹא הָיָה נִכָּר בָּהּ שׁוּם רִעוּתָא, כְּשֵׁרָה (א"ו הָאָרֹךְ כְּלָל נ"ה וְהַגָּהַת ש"ד סִי' פ"ח בְּשֵׁם ראבי"ה).
  3. ג
    הַדְרָא דְּכַנְתָּא (פי' הַמֵּעַיִם דַּקִין שֶׁסוֹבְבִין סָבִיב לַשֻּׁמָּן שֶׁלָּהֶם הַנִּקְרָא אינטר"יליא) שֶׁנִּקַּב אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כְּשֵׁרָה, שֶׁחֲבֵרוֹ מֵגֵן עָלָיו. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִקַּב לְכַנְתָּא, שֶׁהַכַּנְתָּא חֵלֶב טָהוֹר הוּא וְסוֹתֵם.
  4. ד
    מַחַט שֶׁנִּמְצָא בַּדַּקִּים, טְרֵפָה, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא נִקַּב.
  5. ה
    חַלְחֹלֶת, וְהוּא מְעִי הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא שָׁוֶה בְּלֹא עִקּוּם וְהָרְעִי יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, אִם נִקַּב בְּמַשֶּׁהוּ, טְרֵפָה כְּמוֹ שְׁאָר מֵעַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנִּקַּב לַחֲלַל הַבֶּטֶן; אֲבָל אִם נִקַּב בְּמָקוֹם שֶׁהוּא דָּבוּק בֵּין הַיְרֵכַיִם, כָּשֵׁר, וַאֲפִלּוּ נִטַּל כָּל מָקוֹם הַדָּבוּק בֵּין הַיְרֵכַיִם כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כִּמְלֹא אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת בַּשּׁוֹר הַגָּדוֹל, וּבַדַּקָּה לְפִי שִׁעוּר זֶה, הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ. וְאִם בְּאוֹתָם אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת נִקַּב, יֵשׁ אוֹסְרִים בְּמַשֶּׁהוּ, וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים עַד שֶׁיִּנָּטֵל רֹב רָחְבּוֹ.
  6. ו
    אִם סִרְכָא יוֹצֵאת מֵהַדַּקִּין אוֹ מֵאַחַד מִשְּׁאָר אֵבָרִים שֶׁנְּקוּבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ וְנִסְרֶכֶת לַדֹּפֶן אוֹ לְמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר, דְּלָא אַשְׁכְּחָן בּוּעָה וְסִרְכָא אֶלָּא בָּרֵאָה. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְדַקְדֵּק שֶׁלִּפְעָמִים יִמָּצְאוּ בּוּעוֹת הַרְבֵּה וְעַל יָדָן נִסְתְּמוּ הַמֵּעַיִם וְאָז הוּא טְרֵפָה. וְיֵשׁ לִבְדֹּק עַל יְדֵי קַשׁ אוֹ נוֹצָה אִם נִסְתְּמוּ (גַּם זֶה שָׁם).