שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָבֵל אָסוּר לְגַלֵחַ שְׂעָרוֹ, אֶחָד שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְאֶחָד שְׂעַר זְקָנוֹ וְאֶחָד כָּל שֵׂעָר שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלוּ שֶׁל בֵּית הַסְתָרִים, כָּל ל' יוֹם. וּשְׂעַר שֶׁל הַשָּׂפָה וּמֵהַצְּדָדִים, כָּל שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הָאֲכִילָה, תּוֹךְ ז' אָסוּר; אַחַר שִׁבְעָה, מֻתָּר.
  2. ב
    יָשַׁב לְגַלֵחַ, וְאָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, הֲרֵי זֶה מַשְׁלִים רֹאשׁוֹ, אֶחָד הַמְגַלֵחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַלֵחַ; וּמַה שֶּׁהַסַפָּר גוֹמֵר, הַיְנוּ בִּדְלֵיכָּא סַפָּר אַחֵר בְּמָתָא.
  3. ג
    כָּל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ מֻתָּר לְגַלֵחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ קֹדֶם הָאֲבֵלוּת, וְנִכְנַס מִיָּד תּוֹךְ הָאֵבֶל, אָסוּר לְגַלֵחַ. אֲבָל אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ, וּתְכָפוּהוּ מִיָּד שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, מְגַלֵחַ כְּדַרְכּוֹ, בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם, וַאֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאָדָם אֶחָד שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו זֶה אַחַר זֶה, מֵקֵל שְׂעָרוֹ בְּתַעַר אֲבָל לֹא בְּמִסְפָּרַיִם. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּצִנְעָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן).
  4. ד 1
    עַל כָּל הַמֵּתִים מְגַלֵחַ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים; עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו. הַגָּה: וְאֵין הָרֶגֶל מְהָנֵי אִם פָּגַע קֹדֶם שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו (טוּר). וְעַיֵּן בא"ח סִימָן תקמ"ח. וְשִׁעוּר גְּעָרָה יֵשׁ בּוֹ פְּלֻגְתָּא, וְנוֹהֲגִים בְּג' חֳדָשִׁים (כְּדַעַת מהרא"י בִּפְסָקָיו וַאֲגֻדָּה ומהרי"ל והר"ן). וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַּפְּרִין עַל אָב וָאֵם כָּל י"ב חֹדֶשׁ (מהרי"ל מִנְהַג קְצָת מְקוֹמוֹת), אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו שְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמִתְנַוֵּל בֵּינֵיהֶם בְּשַׂעֲרוֹתָיו, דְּמֻתָּר לְסַפֵּר (כֵּן הֵשִׁיב הָאוֹר זָרוּעַ).
  5. ה
    אִשָּׁה מֻתֶּרֶת בִּנְטִילַת שֵׂעָר אַחַר ז'. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים אַף לְאִשָּׁה, וְכֵן עִקָּר.
  6. ו
    לִסְרֹק רֹאשׁוֹ בְּמַסְרֵק, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה.
  7. ז
    כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, כָּךְ אָסוּר לִטֹּל צִפֹּרְנַיִם בִּכְלִי; אֲבָל בְּיָדָיו אוֹ בְּשִׁנָּיו, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִשָּׁה שֶׁאֵרַע טְבִילָתָהּ אַחַר שִׁבְעָה, תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אִם תִּטֹּל צִפָּרְנֶיהָ בְּיָדֶיהָ אוֹ בְּשִׁנֶּיהָ אֵינָהּ נוֹטֶלֶת יָפֶה, אֶלָא תֹּאמַר לְעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים לִטְּלָם בְּתַעַר אוֹ בְּמִסְפָּרַיִם. הַגָּה: וְלָאו דַּוְקָא עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים, אֶלָּא הוּא הַדִּין יִשְׂרְאֵלִית, וְסִרְכָא דְּלִשְׁנָא דְּחֹל הַמּוֹעֵד נָקַט (דַּעַת עַצְמוֹ).