יורה דעה סימן שסו

הַמּוֹכֵר קִבְרוֹ וְדֶרֶךְ קִבְרוֹ, מְקוֹם מַעֲמָדוֹ וּמְקוֹם הֶסְפֵּדוֹ, בָּאִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ, וּמַחֲזִירִין אֶת דָּמָיו.

אִשָּׁה שֶׁיָּרְשָׁה קֶבֶר מִמִּשְׁפַּחְתָּהּ, נִקְבֶּרֶת בְּתוֹכוֹ הִיא, אֲבָל לֹא יוֹצְאֵי יְרֵכָה; אֶלָּא אִם כֵּן רָאֲתָה אוֹתָם בְּחַיֶיהָ.

אָבִיהָ אוֹמֵר: תִּקָּבֵר אֶצְלִי, וּבַעֲלָהּ אוֹמֵר: תִּקָּבֵר אֶצְלִי, תִּקָּבֵר אֵצֶל בַּעֲלָהּ. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין תִּקָּבֵר אֵצֶל אָבִיהָ. וְאִם יֵשׁ לָהּ בָּנִים, וְאוֹמֶרֶת: אֵצֶל בָּנַי, קוֹבְרִין אוֹתָהּ אֵצֶל בָּנֶיהָ.

אָבִיהָ אוֹמֵר: לֹא תִּקָּבֵר אֶצְלִי, וּבַעֲלָהּ אוֹמֵר: לֹא תִּקָּבֵר אֶצְלִי, קוֹבְרִים אוֹתָהּ אֵצֶל בַּעֲלָהּ.