יורה דעה סימן שסד

קֶבֶר שֶׁל בִּנְיָן, אָסוּר בַּהֲנָאָה; אֲבָל קַרְקַע עוֹלָם שֶׁל קֶבֶר, אֵינוֹ נֶאֱסָר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַקַּרְקַע שֶׁלָּקְחוּ מִן הַקֶּבֶר וְחָזְרוּ וְנָתְנוּ עָלָיו, דְּהָוֵי תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ, אָסוּר בַּהֲנָאָה (טוּר בְּשֵׁם הר"ר יְשַׁעְיָה). וְיֵשׁ אוֹסְרִין עוֹד לֵישֵׁב עַל הָאֶבֶן שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַקֶּבֶר לְמַצֵּבָה (גַּם זוֹ בִּשְׁמוֹ וכ"כ הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין). וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּמַתִּירִים (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). הַכֵּלִים שֶׁחוֹפְרִים וְקוֹבְרִים בָּהֶם, מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, וְאֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אֶלָּא מִדַּעַת הַגַּבַּאי, כְּמוֹ בִּשְׁאָר צְדָקָה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן צ"ז). וְהָא דְּקֶבֶר שֶׁל בִּנְיָן אָסוּר לְעוֹלָם, דַּוְקָא שֶׁבְּנָאוֹ לְשֵׁם מֵת, וּנְתָנוֹ בּוֹ אֲפִלּוּ עַל דַּעַת לְפַנּוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן בּוֹ אֶלָּא נֵפֶל. אֲבָל אִם בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ, וְלֹא נְתָנוֹ בּוֹ, מֻתָּר. וְכֵן אִם נְתָנוֹ בּוֹ אַדַּעְתָּא לְפַנּוֹתוֹ, וְלֹא הִזְמִינוֹ מִתְּחִלָּה, מֻתָּר לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ. אֲבָל אִם נְתָנוֹ בּוֹ עַל דַּעַת לִהְיוֹת בּוֹ עוֹלָמִית, אָסוּר אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ, אֲפִלּוּ לֹא בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ. וְאִם לֹא בְּנָאוֹ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנוּהוּ בְּתוֹכוֹ וְהוֹסִיף בּוֹ דִּימוֹס (פֵּרוּשׁ נִדְבָּךְ, וְהוּא שׁוּרַת בִּנְיַן הַחוֹמָה) לִשְׁמוֹ, כֻּלּוֹ אָסוּר, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁפִּנָּהוּ וַאֲפִלּוּ שֶׁקְּבָרוֹ שָׁם עַל דַּעַת לְפַנּוֹתוֹ. וְאִם מַכִּיר הַדִּימוֹס שֶׁהוֹסִיף לִשְׁמוֹ, מְסִירוֹ, וְהוּא לְבַדּוֹ אָסוּר, וּשְׁאָר הַקֶּבֶר מֻתָּר.

קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ. פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. קֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. וְהָרַמְבַּ"ם גּוֹרֵס קֶבֶר הַנִּמְצָא, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָאָה; קֶבֶר הַיָּדוּעַ, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ; פִּנָּהוּ, מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה.

מֵת מִצְוָה, שֶׁמְּצָאוֹ אָדָם בַּשָּׂדֶה וּקְבָרוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעַל הַשָּׂדֶה, אָסוּר לְפַנּוֹתוֹ, שֶׁמֵּת מִצְוָה קוֹנֶה מְקוֹמוֹ. וְכָל הַמּוֹצְאוֹ צָרִיךְ לְקָבְרוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁמְּצָאוֹ. וְאִם מְצָאוֹ עַל הַמֶּצֶר, שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ מִשָּׁם מִפְּנֵי הָרַבִּים שֶׁלֹּא יַאֲהִילוּ עָלָיו, אִם מְצָאוֹ בֵּין שְׂדֵה בּוּר (פיר' שֶׁאֵינָהּ חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה) לִשְׂדֵה נִיר (פֵּרוּשׁ נִיר נֶחֱרַשׁ וְלֹא נִזְרַע), מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה בּוּר. בֵּין שְׂדֵה נִיר לִשְׂדֵה זֶרַע, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה נִיר. בֵּין שְׂדֵה זֶרַע לִשְׂדֵה אִילָן, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה זֶרַע. בֵּין שְׂדֵה אִילָן לִשְׂדֵה כֶּרֶם, מְפַנֶּהוּ לִשְׂדֵה אִילָן. וְאִם שְׁתֵּיהֶם שָׁווֹת, מְפַנֶּהוּ לַקָּרוֹב שֶׁבָּהֶם. וְאִם שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בְּקֵרוּב, מְפַנֶּהוּ לְאֵיזֶהוּ מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְצָאוֹ חוּץ לַתְּחוּם. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, מְבִיאוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת. וְאֵינוֹ נִקְרָא מֵת מִצְוָה, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ.

קֶבֶר הַמַּזִּיק אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁהוּא סָמוּךְ לַדֶּרֶךְ, אֲפִלּוּ נִקְבַּר שָׁם מִדַּעַת בַּעַל הַשָּׂדֶה, מֻתָּר לְפַנּוֹתוֹ, וּמְקוֹמוֹ טָהוֹר, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה אִם קָדַם הַקֶּבֶר; אֲבָל אִם קָדַם הַדֶּרֶךְ, מְקוֹמוֹ מֻתָּר בַּהֲנָאָה.

קֶבֶר שֶׁפִּנָּהוּ, הֵיכָא דְּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ בֵּית הַתֶּבֶן וְלֹא בֵּית הָעֵצִים וְלֹא בֵּית הָאוֹצָרוֹת.

הַחוֹצֵב קֶבֶר לְאָבִיו וּקְבָרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ הוּא עוֹלָמִית, מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו; אֲבָל אַחֵר, מֻתָּר לִקָּבֵר בּוֹ.