יורה דעה סימן שנב

אֵין קוֹבְרִין הַמֵּת בְּתַכְרִיכִים יְקָרִים, אֲפִלּוּ לְנָשִׂיא שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל.

נָהֲגוּ לִקְבֹּר בִּבְגָדִים לְבָנִים.

הָאִישׁ אֵינוֹ כּוֹרֵךְ וּמְקַשֵּׁר הָאִשָּׁה, אֲבָל הָאִשָּׁה כּוֹרֶכֶת וּמְקַשֶּׁרֶת הָאִישׁ.

מַעֲצִימִין עֵינָיו שֶׁל מֵת; וְאִם נִפְתַּח פִּיו, קוֹשְׁרִין לְחַיָּיו. וּפוֹקְקִין נְקָבָיו אַחַר שֶׁמְּדִיחִין אוֹתוֹ בְּמִינֵי בְּשָׂמִים. וְגוֹזְזִין שְׂעָרוֹ. הַגָּה: וְצִפָּרְנָיו. וּמְדִיחִים אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נָקִי מִכָּל טֻמְאָה (בִּנְיָמִין זְאֵב), וְטָחִין רֹאשׁוֹ בְּבֵיצִים טְרוּפִים בִּקְלִפָּתָן, שֶׁגַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (כָּל בּוֹ).