שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אִם רָצוּ, מַתִּירִין שְׂעָרוֹת לְכַלּוֹת, וּמְגַלִּים פְּנֵי חֲתָנִים, וְנוֹתְנִין דְּיוֹ וְקֻלְמוֹס בְּצִדּוֹ, וְתוֹלִין מַפְתְּחוֹ שֶׁל מֵת וּפִנְקָסוֹ בָּאֲרוֹנוֹ, מִשּׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ. וְעוֹשִׂים חֻפּוֹת לַחֲתָנִים וְכַלּוֹת, וְתוֹלִין בָּהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ אֹכֶל נֶפֶשׁ; אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹכֵל נֶפֶשׁ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נֶאֱסָרִים בַּהֲנָאָה.