יורה דעה סימן לב

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק רֹב הֶקֵּף עוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַמֹּחַ, טְרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמֹּחַ קַיָּם; וְאִם לֹא נִפְסַק רֹב הָעוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַק כָּל הַמֹּחַ שֶּׁבִּפְנִים, כָּשֵׁר.
  2. ב
    נִסְדַּק הָעוֹר לְאָרְכּוֹ, כְּשֵׁרָה; וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט, אוֹ שֶׁנִּתְמַעֵךְ הַמֹּחַ שֶׁבְּתוֹךְ הַחוּט וְנִתְנַדְנֵד, הוֹאִיל וְעוֹרוֹ קַיָּם הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
  3. ג
    הֻמְרַךְ הַמֹּחַ וְנִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כַּדוֹנַג שֶׁנָּמֵס, עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַחוּט כְּשֶׁמַּעֲמִידוֹ בְּיָדוֹ הָיָה הַמְּעַט שֶׁחוּץ לְיָדוֹ שׁוֹחֶה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, טְרֵפָה; (ל' הַטוּר) וְכֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְרַכֵּךְ מִבִּפְנִים, אֶלָּא שֶׁהוּא עָב וְכָבֵד, וְאִם מַעֲמִידִין אוֹתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי כָּבְדוֹ, טְרֵפָה.
  4. ד
    נֶחְסַר קְצָת מֵהַמֹּחַ וְנִתְרוֹקֵן, כָּשֵׁר.
  5. ה
    טְרֵפוּת זֶה שֶׁל חוּט הַשִּׁדְרָה הוּא עַד פִּי פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית וְעַד בִּכְלָל, וְאִם נִפְסְקוּ אֶחָד מִשְּׁנֵי חוּטֵי פִּצּוּלִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, טְרֵפָה; אֲבָל אִם נִפְסְקוּ חוּטֵי פִּצּוּל הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֵׁרָה; וּבְעוֹף הוּא טְרֵפוּת הַחוּט עַד בֵּין הָאֲגַפַּיִם, הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים בּוֹ בַּגּוּף. הַגָּה: וְיֵשׁ מַטְרִיפִים בְּעוֹף עַד מְקוֹם כְּלוֹת שְׁכִיבַת הָעֶצֶם הַמְחֻבָּר לַגּוּף (תוס' וְאוֹר זָרוּעַ וּמָרְדְּכַי וְא"ו הָאָרֹךְ כְּלָל נ"ה ד"ב וְתא"ו נט"ו), וְהָכֵי נָהוּג אִם לֹא בְּהֶפְסֵד מְרֻבָּה (ד"ע).
  6. ו
    בְּהֵמָה שֶׁהִכּוּ אוֹתָהּ עַל הַשִּׁדְרָה בְּמַקֵּל, וְהָלַךְ הַמַּקֵל עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ הַשִּׁדְרָה, כְּשֵׁרָה, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט. וְאִם יֵשׁ בַּמַּקֵּל קְשָׁרִים, חוֹשְׁשִׁים לִמְקוֹם הַקְּשָׁרִים; וְכֵן אִם לֹא הִגִּיעַ הַמַּקֵּל עַל פְּנֵי כָּל הַשִּׁדְרָה, חוֹשְׁשִׁין שֶׁרֹאשׁ הַמַּקֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא כָּלֶה מַכֶּה בְּכֹחַ; וְכֵן אִם הִכָּה לְרֹחַב הַשִּׁדְרָה, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט.
  7. ז
    בְּהֵמָה שֶׁגּוֹרֶרֶת רַגְלֶיהָ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט. הַגָּה: אֶלָּא אָמְרִינָן: שִׁגְרוֹנָא, וְהוּא כְּאֵב הָרַגְלַיִם, נָקְטָה (גמרא) ; וְהוּא הַדִּין בְּעוֹף נָמֵי דִּינָא הָכֵי (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי בְּחֻלִּין וְאו"ה הָאָרֹךְ כְּלָל נ"ה).
  8. ח
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא נוֹדַע שֶׁנָּפְלָה, אֲבָל אִם נוֹדַע שֶׁנָּפְלָה, חוֹשְׁשִׁין.