יורה דעה סימן שיב

הַנּוֹטֵל שָׂכָר לִהְיוֹת רוֹאֶה בְּכוֹרוֹת, אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל וְיָדְעוּ בּוֹ חֲכָמִים שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וּפָסְקוּ לוֹ שָׂכָר עַל הָרְאִיָּה וְהַבִּקּוּר. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ שְׂכָרוֹ, בֵּין יִהְיֶה הַמּוּם קָבוּעַ וְיַתִּירֶנּוּ, בֵּין אִם לֹא יִהְיֶה קָבוּעַ. וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ שָׂכָר עַל הַבְּהֵמָה אֶלָּא פַּעַם אַחַת, וְרוֹאֶה אוֹתָהּ לְעוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֲשָׁד.

אֵין הֶחָכָם רוֹאֶה בְּכוֹר לְעַצְמוֹ.

אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם רָאָהוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יָכוֹל לַחֲקֹר עָלָיו בְּיוֹם טוֹב הֵיאָךְ נָפַל בּוֹ הַמּוּם.