א
אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, אֶלָּא צֶמֶר רְחֵלִים וְאַיָּלִים עִם פִּשְׁתָּן. אֲבָל צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְכָל שְׁאָר מִינִים, מֻתָּרִים בְּפִשְׁתָּן. וְכֵן קַנְּבּוֹס וְצֶמֶר גֶּפֶן וְכָל שְׁאָר מִינִים, מֻתָּרִים אֲפִלּוּ בְּצֶמֶר רְחֵלִים וְאַיָּלִים; וַחֲכָמִים אָסְרוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן מֶשִׁי עִם צֶמֶר, לְפִי שֶׁדּוֹמֶה לְפִשְׁתִּים. וְכֵן כָּלָךְ, וְהוּא מִין שֶׁגָּדֵל בִּכְרַכֵּי הַיָּם עַל הָאֲבָנִים שֶׁבַּיָּם וְדוֹמֶה לְצֶמֶר, אֲסָרוּהוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן עִם הַפִּשְׁתָּן. וְהָאִדָּנָא מֶשִׁי מָצוּי בֵּינֵינוּ וְהַכֹּל מַכִּירִים בּוֹ, לְפִיכָךְ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן וּמֻתָּר עִם הַצֶּמֶר וְעִם הַפִּשְׁתָּן.
