יורה דעה סימן רעה

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    פָּרָשָׁה פְּתוּחָה שֶׁעֲשָׂאָהּ סְתוּמָה, אוֹ סְתוּמָה שֶׁעֲשָׂאָהּ פְּתוּחָה, יִגָּנֵז. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר לְתַקְּנוֹ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר טָעֻיּוֹת (הָרֹא"שׁ וְהָרַשְׁבָּ"א וריב"ש). וְכֵן נָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים לְתַקְּנוֹ, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לִמְחֹק שֶׁלֹּא יִפְגַּע בַּשֵּׁם, כִּי אֵין לוֹ לַחְתֹּךְ הַשֵּׁם וְלַעֲשׂוֹת נְקָבִים בַּיְּרִיעָה (הָרֹא"שׁ כְּלָל ג').
  2. ב
    בְּצוּרַת פְּתוּחָה וְצוּרַת סְתוּמָה יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ, וִירֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם וְיַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן שֶׁבְּפָרָשָׁה פְּתוּחָה יְסַיֵּם פָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ בְּאֶמְצַע שִׁיטָה, וְיִשְׁתַּיֵּר בְּסוֹפָהּ חָלָק כְּדֵי תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, וְיַתְחִיל לִכְתֹּב בְּרֹאשׁ שִׁיטָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ. וּבְפָרָשָׁה סְתוּמָה, תָּמִיד יְסַיֵּם פָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ בִּתְחִלַּת שִׁיטָה וְיַנִּיחַ חָלָק כְּדֵי תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, וְיַתְחִיל לִכְתֹּב בְּסוֹף אוֹתָהּ שִׁיטָה עַצְמָהּ, וְלֹא יְשַׁנֶּה לַעֲשׂוֹת צוּרָה אַחֶרֶת לֹא לִפְתוּחָה וְלֹא לִסְתוּמָה, וּבְהָכֵי הָוֵי כָּשֵׁר בֵּין לְהָרַמְבַּ"ם בֵּין לְהָרֹא"שׁ. הַגָּה: וְאִם לֹא יוּכַל לְכַוֵּן בְּכָךְ, לֹא יָסוּר מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בָּזֶה, כִּי עָלָיו סָמְכוּ הָאַחֲרוֹנִים וְכָתְבוּ שֶׁדְּבָרָיו הֵם עִקָּר (מ"כ בְּשֵׁם חָכָם א'). וּמִכָּל מָקוֹם אִם נִמְצָא סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה לְפִי דְּבָרָיו, אֵין לְפָסְלָהּ, כִּי יֵשׁ גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְבָרוֹת אֲחֵרוֹת בָּזֶה (ר"י מִינְץ סִימָן ח').
  3. ג
    כָּתַב הַשִּׁירָה כִּשְׁאָר הַכְּתָב, אוֹ שֶׁכָּתַב שְׁאָר הַכְּתָב כַּשִּׁירָה, פָּסוּל. וְדַוְקָא שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה כִּשְׁאָר הַכְּתָב בְּלֹא פִּזּוּר, אֲבָל אִם שִׁנָּה בְּפִזּוּר מִמַּה שֶּׁנָּהֲגוּ, לֹא פָּסַל, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה.
  4. ד
    שִׁירַת הַיָּם כּוֹתְבִים אוֹתָהּ בִּשְׁלֹשִׁים שִׁיטוֹת. שִׁיטָה רִאשׁוֹנָה, כְּדַרְכָּהּ, וּשְׁאָר שִׁיטוֹת, אַחַת מַנִּיחִין בְּאֶמְצַע רֶוַח אֶחָד, וְאַחַת מַנִּיחִין הָרֶוַח בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בָּאֶמְצַע, עַד שֶׁתִּמָּצֵא הַשִּׁיטָה חֲלוּקָה לְשָׁלֹשׁ, וְנִמְצָא רֶוַח כְּנֶגֶד הַכְּתָב, וּכְתָב כְּנֶגֶד הָרֶוַח.
  5. ה
    צוּרַת שִׁירַת הַאֲזִינוּ, כָּל שִׁיטָה יֵשׁ בָּאֶמְצַע רֶוַח אֶחָד, וְנִמְצֵאת כָּל שִׁיטָה חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, וְכוֹתְבִים אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים שִׁיטוֹת.
  6. ו
    כָּתַב הַמָּלֵא חָסֵר, אוֹ הֶחָסֵר מָלֵא, אוֹ שֶׁכָּתַב מִלָּה שֶׁהִיא קְרִי וּכְתִיב בִּקְרִיאָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב: יִשְׁכָּבֶנָּה, בִּמְקוֹם ישגלנה (דְּבָרִים כח, ל). אוֹ וּבַטְּחוֹרִים, בִּמְקוֹם ובעפולים (דְּבָרִים כח, כז). וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, פָּסוּל. הַגָּה: וְיֵשׁ עוֹד דְּבָרִים שֶׁנָּהֲגוּ בָּהֶן הַסּוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, כְּמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת וְהַמְּשׁוּכוֹת. וְעוֹד נָהֲגוּ בְּמִנְיַן הַשִּׁיטִין לַעֲשׂוֹתָם לֹא פָּחוֹת ממ"ח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מ"ב, וְלֹא יוֹתֵר מִס'. וְעוֹד נָהֲגוּ בְּרָאשֵׁי הַשִּׁיטִין לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַיָּם ה' שִׁיטִין, וְזֶה הַתְחָלָתָן: הַבָּאִים (שְׁמוֹת יד, כח), בַּיַּבָּשָׁה (שְׁמוֹת יד, כט), ה' (שְׁמוֹת יד, ל), מֵת (שְׁמוֹת יד, ל). בְּמִצְרַיִם (שְׁמוֹת יד, לא) וְכֵן לְמַטָּה מֵהַשִּׁירָה ה' שִׁיטִין, וְהַתְחָלָתָן: וַתִּקַּח (שְׁמוֹת טו, כ), (אַחֲרֶיהָ) (שְׁמוֹת טו, כ), סוּס (שְׁמוֹת טו, כא), וַיֵּצְאוּ (שְׁמוֹת טו, כב), וַיָּבֹאוּ (שְׁמוֹת טו, כג). (וְיִהְיוּ) לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ שִׁשָּׁה שִׁיטִין, וְהַתְחָלָתָן: וְאָעִידָה (דְּבָרִים לא, כח), אַחֲרֵי (דְּבָרִים לא, כט), הַדֶּרֶךְ (דְּבָרִים לא, כט), בְּאַחֲרִית (דְּבָרִים לא, כט), לְהַכְעִיסוֹ (דְּבָרִים לא כט), קְהַל (דְּבָרִים לא, ל) וּלְמַטָּה ה' שִׁיטִין, וְהַתְחָלָתָן: וַיָּבֹא (דְּבָרִים לב, מד), וַיְדַבֵּר (דְּבָרִים לב, מה), (דִּבְרֵי) אֲשֶׁר (דְּבָרִים לב, מו), הַזֹּאת (דְּבָרִים לב, מז), (אֲשֶׁר) (דְּבָרִים לב, מז). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לְמִצְוָה, וְאִם שִׁנָּה לֹא פָּסַל (הַכֹּל מִלְּשׁוֹן הַטּוּר).