-
א
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ הִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו סֵפֶר תּוֹרָה, מִצְוָה לִכְתֹּב מִשֶּׁלּוֹ. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ, אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה סִפְרֵי תּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל רַק עַל יְדֵי הַדַּחַק (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ו) וַאֲפִלּוּ לִמְכֹּר יָשָׁן כְּדֵי לִקְנוֹת חָדָשׁ, אָסוּר. אֲבָל לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה, מֻתָּר לִמְכֹּר אִם אֵין לוֹ דָּבָר אַחֵר לִמְכֹּר. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין לְצֹרֶךְ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, מֻתָּר לְמָכְרוֹ (גַּם זֶה שָׁם וְתוס' פ"ק דב"ב וַאֲגֻדָּה שָׁם). וְעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַדִּינִים בא"ח סִימָן קנ"ג. שָׂכַר לוֹ סוֹפֵר לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אוֹ שֶׁקְּנָאוֹ וְהוּא הָיָה מֻטְעֶה וְהִגִּיהוֹ, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ כְּתָבוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם נ"י). אֲבָל לְקָחוֹ כָּךְ וְלֹא הִגִּיהַּ בּוֹ דָּבָר, הָוֵי כְּחוֹטֵף מִצְוָה מִן הַשּׁוּק (טוּר בְּשֵׁם ריב"ל פֶּרֶק הַקוֹמֵץ). וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּזֶה.
-
ב
1
הָאִדָּנָא, מִצְוָה לִכְתֹּב חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וּמִשְׁנָה וּגְמָרָא וּפֵרוּשֵׁיהֶן, וְלֹא יִמְכְּרֵם אִם לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִשָּׂא אִשָּׁה.

