יורה דעה סימן רטו

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    נְדָרִים חָלִים עַל דְּבַר מִצְוָה. כֵּיצַד, אָמַר: קוּנָם סֻכָּה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב, לוּלָב אֲנִי נוֹטֵל, אָסוּר לִישֵׁב בַּסֻכָּה וְלִטֹּל לוּלָב. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּלְקִין אוֹתוֹ עַל שֶׁנָּדַר לְבַטֵּל הַמִּצְוָה, וּמַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ וּמְקַיֵּם הַמִּצְוָה (מָרְדְּכַי רֵישׁ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם בְּשֵׁם ר"ח) ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מַלְקוֹת בְּנֶדֶר שָׁוְא, רַק גַּבֵּי שְׁבוּעַת שָׁוְא (מָרְדְּכַי מָצָא בְּשֵׁם ראבי"ה ור"ן וְרֹא"שׁ בִּנְדָרִים וְעַיֵּן בֵּית יוֹסֵף סִימָן רל"ו), וְכֵן עִקָּר.
  2. ב
    נָדַר לְהִתְעַנּוֹת זְמַן יָדוּעַ וְאֵרַע בּוֹ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, מַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ וּפוֹתְחִין לוֹ בָּהֶם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ שַׂמְתָּ עַל לִבְּךָ שֶׁיִּפְגְּעוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה אֵלּוּ הַיָּמִים לֹא הָיִיתָ נוֹדֵר, וְהֻתַּר כָּל הַנֶּדֶר.
  3. ג
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, כְּשֶׁקִּבְּלוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר, שֶׁאָמַר: קוּנָם אֲכִילַת יָמִים כָּךְ וְכָךְ עָלַי; אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיאוֹ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן קַבָּלַת תַּעֲנִית, אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה, וַאֲפִלּוּ לֹא קִבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בִּלְבַד וְעַיֵּן בא"ח סִימָן תי"ח.
  4. ד
    הַמְקַבֵּל עָלָיו בִּלְשׁוֹן נֶדֶר לָצוּם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, חָל הַנֶּדֶר. וְכֵן הַנּוֹדֵר לָצוּם יוֹם א' אוֹ ב' כָּל יָמָיו, וּפָגַע בָּהֶם יוֹם טוֹב אוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, חַיָּב לָצוּם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֲבָל אִם פָּגַע בָּהֶם חֲנֻכָּה וּפוּרִים, נִדְרוֹ בָּטֵל. וְעַיֵּן בא"ח סִימָן תק"ע דְּלֹא פָּסַק כֵּן.
  5. ה
    הָא דִּנְדָרִים חָלִים עַל דְּבַר מִצְוָה, דַּוְקָא בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה גְּרֵידָא בֵּין שֶׁיֵּשׁ עֲשֵׂה בְּקִיּוּמָהּ וְלֹא תַּעֲשֶׂה בְּבִטּוּלָהּ, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בָּזֶה בֵּין אִסוּר הַבָּא מֵאֵלָיו לְאִסוּר הַבָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ; אֲבָל עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה דְּעַלְמָא, אֵינוֹ חָל בֵּין בְּבִטּוּלוֹ בֵּין בְּקִיּוּמוֹ. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁאָמַר: אֲכִילַת נְבֵלָה עָלַי, אֵין הַנֶּדֶר חָל עָלָיו; וְהוּא הַדִּין לְאִסוּר הַבָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זֶה, וְחָזַר וְאָמַר: כִּכָּר זֶה עָלַי, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת דְּהַיְנוּ מִשּׁוּם בַּל יַחֵל דִּשְׁבוּעָה; וְכֵן אִם אָמַר: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה וְחָזַר וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, וְשָׁתָה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת דְּהַיְנוּ בַּל יַחֵל דִּשְׁבוּעָה; אֲבָל דִּנְזִירוּת לֹא, אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאַל עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁאָז חָל הַנְּזִירוּת עָלָיו. וְהַנֶּדֶר חָל עַל מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיִּישַׁן אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּבִטּוּלוֹ לֹא תַּעֲשֶׂה.
  6. ו
    וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נָדַר מִדְּבָרִים הָאֲסוּרִים, כְּגוֹן נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, חָל הַנֶּדֶר וְאִם אוֹכֵל מֵהֶם עוֹבֵר בְּלֹא יַחֵל; אֲבָל אִם הִתְפִּיס בָּהֶם דָּבָר אַחֵר, אֵינוֹ נִתְפָּס, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא בְּעִקַּר הָאִסוּר דְּהָוֵי לֵיהּ מַתְפִּיס בְּדָבָר הָאָסוּר; אֲבָל דָּבָר שֶׁאָסוּר מִדְּרַבָּנָן, וַאֲסָרוֹ עָלָיו בִּלְשׁוֹן נֶדֶר וְהִתְפִּיס בּוֹ דָּבָר אַחֵר, נִתְפַּס בַּנֶּדֶר וְאָסוּר. הַגָּה: הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל פֶּסַח, אֵין מַצָּה עֲשִׁירָה בַּכְּלָל; אֲבָל אִם נָדַר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַצָּה כָּל הַשָּׁנָה, אֶפְשָׁר דְּמַצָּה עֲשִׁירָה בַּכְּלָל (ריב"ש מְבִיאוֹ בֵּית יוֹסֵף סוֹף סִימָן רל"ו).