א
הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה, בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וְגוֹמֵר בִּיאָתוֹ וּפוֹרֵשׁ מִיָּד. אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְלֹא רָאֲתָה, וַאֲפִלּוּ בָּדְקָה וְלֹא מָצְאָה דָּם, טְמֵאָה שֶׁמָּא רָאֲתָה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וְחִפָּהוּ שִׁכְבַת זֶרַע. הַגָּה: הַגָּה וְיֵשׁ מְקִלִּין אִם לֹא רָאֲתָה דָּם, (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם אִכָּא מ"ד) ; וְנָהֲגוּ לְהָקֵל אִם לֹא גָּמַר בִּיאָה רַק הֶעֱרָה בָּהּ וְלֹא רָאֲתָה דָּם; אֲבָל אִם בָּא עָלֶיהָ בִּיאָה מַמָּשׁ, צָרִיךְ לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רֹב הַפּוֹסְקִים). וּבַעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק בְּתִינוֹקוֹת. וּצְרִיכָה שֶׁתִּפְסֹק בְּטָהֳרָה וְתִבְדֹּק כָּל שִׁבְעָה, וְלֹא תַּתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם ה' לְשִׁמּוּשָׁהּ. וְנוֹהֵג עִמָּהּ כְּכָל דִּינֵי נִדָּה לְעִנְיַן הַרְחָקָה; אֶלָּא שֶׁנִּדָּה גְּמוּרָה, אָסוּר לוֹ לִישַׁן עַל מִטָּתָהּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינָהּ בַּמִּטָּה, וְזוֹ מֻתָּר לוֹ לִישַׁן בְּאוֹתָהּ מִטָּה, לְאַחַר שֶׁעָמְדָה מֵאֶצְלוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּסָדִין שֶׁהַדָּם עָלָיו.
