יורה דעה סימן קפא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    פְּאוֹת הָרֹאשׁ הֵם שְׁתַּיִם. סוֹף הָרֹאשׁ הוּא מְקוֹם חִבּוּרוֹ לַלֶּחִי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.
  2. ב
    בֵּין שֶׁגִּלַּח הַפֵּאוֹת בִּלְבַד, בֵּין שֶׁגִּלַּח כָּל הָרֹאשׁ עִם הַפֵּאוֹת, חַיָּב.
  3. ג
    אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּתַעַר. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.
  4. ד 2
    גַּם הַנִּקָּף חַיָּב אִם סִיַּע בַּדָּבָר שֶׁמַּטֶּה עַצְמוֹ אֵלָיו לְהַקִּיפוֹ, אֲבָל אִסוּרָא אִכָּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיַּע, לְפִיכָךְ אָסוּר לִהְיוֹת נִקָּף אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים
  5. ה
    הַמַּקִּיף אֶת הַקָּטָן, חַיָּב. אֲבָל מֻתָּר לְהַקִּיף אֶת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ אֶת הָאִשָּׁה. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְיֵשׁ מִסְתַּפְּקִים בַּדָּבָר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם י"א). וְקָטָן, מֻתָּר לִהְיוֹת נִקָּף מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים (ר"ן פֶּרֶק אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין).
  6. ו
    אִשָּׁה אֵינָהּ בְּמִצְוַת הַקָּפָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתֶּרֶת לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשָׁהּ, אֲסוּרָה לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ וַאֲפִלּוּ הוּא קָטָן.
  7. ז
    עֲבָדִים חַיָּבִים בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ כַּאֲנָשִׁים.
  8. ח
    טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֲסוּרִין בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ.
  9. ט
    שִׁעוּר הַפֵּאָה מִכְּנֶגֶד שֵׂעָר שֶׁעַל פַּדַחְתּוֹ וְעַד לְמַטָּה מִן הָאֹזֶן, מָקוֹם שֶׁהַלֶּחִי הַתַּחְתּוֹן יוֹצֵא וּמִתְפָּרֵד שָׁם, וְכָל רֹחַב מָקוֹם זֶה לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד.
  10. י
    אֵינוֹ חַיָּב עַל הַשְׁחָתַת פְּאַת הַזָּקָן אֶלָּא בְּתַעַר, אֲבָל בְּמִסְפָּרַיִם מֻתָּר, אֲפִלּוּ כְּעֵין תַּעַר. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם נִזְהָרִים כְּשֶׁמִּסְתַפְּרִין בְּמִסְפָּרַיִם שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶקֵּף הַגִּלּוּחַ בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן מִן הַמְסַפְּרוֹת וְלֹא בַּתַּחְתּוֹן, פֶּן יַעֲשֶׂה הַכֹּל עִם חֵלֶק הַתַּחְתּוֹן וְהָוֵי כְּתַעַר (ת"ה סִימָן רצ"ה). מִיהוּ נִרְאֶה דְּתַחַת הַגָּרוֹן אֵין לָחוּשׁ בָּזֶה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עִקַּר מְקוֹם הַפֵּאוֹת (ד"ע).
  11. יא
    פְּאוֹת הַזָּקָן הֵם ה', וְרַבּוּ בָּהֶם הַדֵּעוֹת, לְפִיכָךְ יְרֵא שָׁמַיִם יֵצֵא אֶת כֻּלָּם וְלֹא יַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל זְקָנוֹ כְּלָל. וַאֲפִלּוּ תַּחַת הַגָּרוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אִגֶּרֶת ר"י וּסְמַ"ג).
  12. יב
    אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ זָקָן, מֻתֶּרֶת לְהַשְׁחִיתוֹ; וְדִינָהּ בְּהַשְׁחָתַת זְקַן הָאִישׁ, כְּדִינָהּ בְּהַקָּפַת רֹאשׁ הָאִישׁ.