יורה דעה סימן קעו

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָסוּר לְאָדָם לְהַשְׂכִּיר מְעוֹתָיו, שֶׁיֹּאמַר לוֹ: אַשְׂכִּיר לְךָ י' דִּינָרִין בְּדִינָר לְחֹדֶשׁ. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁשּׂוֹכֵר לְהוֹצִיאָם, אֲבָל אִם שְׂכָרָם כְּדֵי לְהִתְלַמֵּד בָּהֶם, אוֹ לֵרָאוֹת, וּמַחֲזִירָם לוֹ בְּעַיִן, מֻתָּר. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו רַק אַחֲרָיוּת גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, אֲבָל אִם קִבֵּל עָלָיו כָּל אַחֲרָיוּת, אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם בַּעַל הַתְּרוּמוֹת). וְאִם קִבֵּל עָלָיו הַמַּשְׂכִּיר כָּל אַחֲרָיוּת, בֵּין דִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה בֵּין אַחֲרָיוּת דָּאֳנָסִין, יֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ מַשְׂכִּיר לוֹ לְהוֹצִיאָם (ת"ה סִימָן ש"ב), כְּדִלְקַמָּן סי' קע"ז. וּמִיהוּ אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו רַק גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה וְלֹא אֳנָסִין, אוֹ אֳנָסִין וְלֹא גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, אָסוּר לְהוֹצִיאָן בִּשְׂכָרָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תוס' וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה וּסְמַ"ג וְריב"ש סי' ש"ה וְש"ח וְת"ה שָׁם וְעוֹד פּוֹסְקִים). מִיהוּ לֹא הֲוֵי אֶלָּא כַּאֲבַק רִבִּית, אֲבָל אִם לֹא קִבֵּל הַמַּשְׂכִּיר אַחֲרָיוּת כְּלָל, הָוֵי רִבִּית קְצוּצָה (ריב"ש שָׁם).
  2. ב
    כֵּלִים, מֻתָּר לְהַשְׂכִּירָם, אֲפִלּוּ נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לְמָכְרָם וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם כָּל חֶפְצוֹ רַק שֶׁלְּבַסוֹף יַחֲזִיר לוֹ כְּלִי אַחֵר כָּזֶה.
  3. ג
    מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׂכֹּר הַסְפִינָה וְלִטֹּל שְׂכָרָהּ, וְאִם נִשְׁבְּרָה שָׁמִין לוֹ מַה שֶּׁפָּחֲתָה וּמְשַׁלֵּם יָתֵר עַל שְׂכָרָהּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר סִיר שֶׁל נְחֹשֶׁת וְכַיּוֹצֵא בוֹ וְנוֹטֵל הַשָּׂכָר וּדְמֵי מַה שֶּׁפָּחַת מִמִּשְׁקָלוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (לְשׁוֹן רַמְבַּ"ם פ"ח מה"מ די"א). הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא כֵּלִים כָּאֵלּוּ דַּאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאָר נִפְחָת קְצָת, וּבְעַד זֶה נוֹטֵל שָׂכָר, וְלָכֵן אִם נִשְׁבַּר מְשַׁעֲרִין כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה בִּשְׁעַת שְׁבִירָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת וְכֵן כ' רַבֵּינוּ יְרוּחָם וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י וְכֵן מַשְׁמָע לְשׁוֹן הַטּוּר).
  4. ד
    מֻתָּר לִשְׂכֹּר פָּרָה וּלִשׁוּמָהּ בְּדָמִים, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר: הֲרֵי פָּרָתְךָ עֲשׂוּיָה עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר אִם תָּמוּת, וְכָל זְמַן שֶׁהִיא אֶצְלִי אַעֲלֶה לְךָ סֶלַע בְּחֹדֶשׁ בִּשְׂכִירוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם תָּמוּת מְשַׁעֲרִין כַּמָּה הָיְתָה שָׁוָה בִּשְׁעַת מִיתָה (רַמְבַּ"ן וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם וְהַטּוּר).
  5. ה
    הַמַּשְׂכִּיר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּי' כּוֹרִים לְשָׁנָה, וְאָמַר לֵהּ: תֵּן לִי ר' זוּז שֶׁאֲפַרְנֵס בָּהֶם הַשָּׂדֶה וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ י"ב כּוֹר בְּכָל שָׁנָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאִם יְפַרְנֵס הַשָּׂדֶה בְּדִינָרִין אֵלּוּ יִהְיֶה שְׂכָרָהּ יוֹתֵר. וְכֵן אִם הִשְׂכִּיר לוֹ חֲנוּת אוֹ סְפִינָה בַּעֲשָׂרָה דִּינָרִין בְּשָׁנָה, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁאֶבְנֶה בָּהֶם וַאֲצַיְּרֶנָּה וַאֲכַיְּרֶנָּה, אוֹ אֲתַקֵּן בָּהֶם סְפִינָה זוֹ וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁהּ וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ י"ב דִּינָר בְּכָל שָׁנָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר הוֹאִיל וְהוּא מוֹצִיא הַמָּעוֹת בְּגוּף הַסְּפִינָה אוֹ הַחֲנוּת. (טוּר). אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: תֵּן לִי ר' זוּז כְּדֵי לְהִתְעַסֵק בָּהֶם בָּחֲנוּת אוֹ לְהוֹצִיא בִּסְחוֹרָה שֶׁל סְפִינָה אוֹ לִשְׂכֹּר בָּהֶם מַלָּחִים, וַאֲנִי אוֹסִיף לְךָ בַּשְּׂכִירוּת, הֲרֵי זֶה אָסוּר.
  6. ו
    מֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכַר הַקַּרְקַע (לְשׁוֹן רַמְבַּ"ם פ"ז מה"מ דִּין ח'). כֵּיצַד, הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵר, וְאָמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ: אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הִיא לְךָ בַּעֲשָׂרָה סְלָעִים בְּכָל שָׁנָה, וְאִם תִּתֵּן שְׂכַר חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ, הֲרֵי הוּא בְּסֶלַע בְּכָל חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכַיּוֹצֵא בָזֶה בִּשְׂכַר הָאָדָם גַּם כֵּן מֻתָּר. הַגָּה: אֲבָל אִם כְּבָר הֶחֱזִיק בּוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ בְּי' סְלָעִים לְשָׁנָה, אָסוּר לוֹמַר לוֹ: תִּתֵּן כָּל חֹדֶשׁ סֶלַע א' וַאֲנִי אַמְתִּין לְ ךָ הַמָּעוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תַּלְמִידֵי הָרַשְׁבָּ"א). וְכָל שֶׁכֵּן אִם כְּבַר נִתְחַיֵּב לוֹ הַשְּׂכִירוּת וְנוֹתֵן לוֹ דָּבָר בְּהַמְתָּנַת הַמָּעוֹת דְּאָסוּר. (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי והג"מ פ' אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ וּבְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ח). מֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּנְדוּנְיַת חֲתָנִים, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר נְדוּנְיָא לְבִתּוֹ וְהִתְנָה עִם חֲתָנוֹ שֶׁכָּל שָׁנָה שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ הַנְּדוּנְיָא אֶצְלוֹ יִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָךְ שָׂכָר, מֻתָּר, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹסִיף לוֹ נְדוּנְיָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִתְנוּ כֵּן קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ, דַּהֲוֵי אֲגַר נְטַר (רשב"א סִימָן תתקפ"ט וְריב"ש סִימָן תק"ב). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קע"ז.
  7. ז
    אָסוּר לוֹמַר לְאָדָם: עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם שֶׁשָּׁוָה דִּינָר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ בְּשָׁבוּעַ אַחֵר מְלָאכָה שֶׁשָּׁוָה שְׁתַּיִם.
  8. ח
    הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל בִּימוֹת הַחֹרֶף לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בִּימוֹת הַקַּיִץ בְּדִינָר לְיוֹם, וּמַקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ מֵעַתָּה, וּשְׂכָרוֹ שָׁוֶה בִּימוֹת הַקַּיִץ סֶלַע לְיוֹם, אָסוּר. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה מֵהַיּוֹם וְעַד זְמַן פְּלוֹנִי בְּדִינָר בְּיוֹם, מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁמַּתְחִיל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מֵעַתָּה אֵינוֹ נִרְאֶה כְּנוֹטֵל שְׂכַר מְעוֹתָיו שֶׁמַּקְדִּים לוֹ.