יורה דעה סימן קנט

דְּבַר תּוֹרָה, מֻתָּר לְהַלְווֹת לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית. וַחֲכָמִים אֲסָרוּהוּ, אִם לֹא כְּדֵי חַיָּיו, אוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, אוֹ בְּרִבִּית דְּרַבָּנָן. וְהָאִדָּנָא, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. (הַטּוּר).

מוּמָר מֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ בְּרִבִּית, וְאָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אַף בְּמוּמָר לְהַלְווֹתוֹ. (הַמָּרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי בְּשֵׁם רַאַבִיָ"ה וְרַשִׁ"י וּסְמַ"ג ומהרי"ל). וְטוֹב לְהַחְמִיר אִם אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵט מִמֶּנּוּ.

כּוּתִים, יֵשׁ לָהֶם דִּין מוּמָר. הַקָּרָאִים, אֵין לָהֶם דִּין מוּמָרִים וְאָסוּר לְהַלְווֹתָם בְּרִבִּית, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לִלְווֹת מֵהֶם בְּרִבִּית. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ז וקכ"ד דִּין אֲנוּסִין. תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְאֵין יוֹדֵעַ מִתּוֹרַת יִשְׂרָאֵל כְּלָל, דִּינוֹ כְּקָרָאִים וְאָסוּר לְהַלְווֹת לוֹ בְּרִבִּית. (כָּךְ מַשְׁמָע מִבֵּית יוֹסֵף לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם). וְלָכֵן מוּמֶרֶת (לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים), שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁהַבֵּן הֲרֵי הוּא כָּמוֹהָ וְנִקְרָא מוּמָר, אָסוּר לְהַלְווֹת לוֹ בְּרִבִּית, (מָרְדְּכַי פ' הַחוֹלֵץ), דְּהָוֵי כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.