יורה דעה סימן קמז

הַנּוֹדֵר אוֹ נִשְׁבָּע בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲרֵי זֶה (הָיָה) לוֹקֶה. וְאָסוּר לְהַזְכִּירָהּ בִּשְׁמָהּ, בֵּין לְצֹרֶךְ בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

שֵׁם חַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לַהִזְכִּירָם. וְהוּא שֶׁלֹּא יִקְרְאֵם כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתָם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, בְּלָשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. (מָרְדְּכַי ספ"ק דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּשֵׁם ראבי"ה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְרַבֵּינוּ יְרוּחָם).

אָסוּר לִגְרֹם לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁיִּדֹּר אוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְעַיֵּן בְּא"ח סִימָן קנ"ו (וּבְח"מ סוֹף סִימָן קע"ו).

מֻתָּר לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ כָּרַע בֵּל קָרַס נְבוֹ (יְשַׁעְיָהוּ מו, ב) הָעוֹרְכִים לַגָּד שֻׁלְחָן (יְשַׁעְיָהוּ סה, יא).

מֻתָּר לְהִתְלוֹצֵץ בָּאֱלִילִים. הַגָּה: מֻתָּר לוֹמַר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים: אֱלֹהֱיךָ יִהְיֶה בְּעֶזְרֶךָ, אוֹ יַצְלִיחַ מַעֲשֶׂיךָ (רַמְבַּ"ם בְּפי' הַמִּשְׁנָה).