א
יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשָׂה יֵינוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּטָהֳרָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל, בֵּין שֶׁמְּכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא פָּרַע לוֹ מָעוֹת, בֵּין שֶׁלֹּא מְכָרוֹ לוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא מְטַהֲרוֹ כְּדֵי לְמָכְרוֹ עַל יָדוֹ לְיִשְׂרְאֵלִים, אִם נְתָנוֹ יִשְׂרָאֵל בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים עַצְמוֹ וְהַיִּשְׂרָאֵל דָּר בֶּחָצֵר, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּלֹא חוֹתָם, אֲפִלּוּ אִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים גַּם כֵּן דָּר שָׁם. וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל דָּר בְּאוֹתָהּ חָצֵר, אִם דָּר יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ הָעִיר וְהַבַּיִת שֶׁהַיַּיִן בּוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֻתָּר אִם יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם וּבְדִיעֲבַד אֲפִלּוּ בְּחוֹתָם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' ק"ל. וְאִם אֵין הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל דָּר בָּעִיר, אוֹ בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲפִלּוּ הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּחוֹתָם תּוֹךְ חוֹתָם, עַד שֶׁיְּהֵא יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר. וְיוֹצֵא וְנִכְנָס, הֲרֵי הוּא כְּיוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהַיַּיִן בְּבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּעָלָיו, אֲבָל אִם נְתָנוֹ בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים אַחֵר, מֻתָּר בְּמַפְתֵּחַ וְחוֹתָם, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָאַחֵר כָּפוּף תַּחַת יַד הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּעַל הַיַּיִן, שֶׁאִם הוּא כָּפוּף תַּחְתָּיו בְּעִנְיָן שֶׁאִם יָבֹא לִגַּע בַּיַּיִן אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְחוֹת בּוֹ, הָוֵי כְּאִלּוּ הוּא בִּרְשׁוּת בַּעַל הַיַּיִן. וְאִם רוֹכְלֵי יִשְׂרָאֵל רְגִילִין לָבֹא לָעִיר, וְאֵין לָהּ חוֹמָה, דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ, בְּעִנְיָן שֶׁיְּכוֹלִים לָבֹא לְשָׁם בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצוּ, חָשׁוּב כְּיִשְׂרָאֵל דָּרִים שָׁם. וְאִם הַבַּיִת פָּתוּחַ לָאַשְׁפָּה אוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחָצֵר כְּנֶגֶד פֶּתַח הַבַּיִת חַלּוֹן פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל דֶּקֶל כְּנֶגֶד פֶּתַח הַבַּיִת, חָשׁוּב כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּכְבָר נִתְבָּאֵר סוֹף סי' ק"ל דְּחַלּוֹן פָּתוּחַ לֹא מְהָנֵי רַק בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה (רַאֲבָ"ד וְהַגָּהַת אֲשֵׁרִ"י ממהרי"ח ס"פ ר' יִשְׁמָעֵאל וְתוס' שָׁם). וְאִם כָּתַב הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְיִשְׂרָאֵל: הִתְקַבַּלְתִּי, אִם כְּשֶׁיָּבֹא יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ אֵינוֹ מְעַכֵּב עָלָיו, הֲרֵי הוּא כְּיֵינוֹ, וּמֻתָּר בְּמַפְתֵּחַ וְחוֹתָם, וּבְדִיעֲבַד אֲפִלּוּ בְּחוֹתָם א', אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וְאִם כְּשֶׁבָּא יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ אֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעוֹתָיו, דִּינוֹ כְּאִלּוּ לֹא כָּתַב הִתְקַבַּלְתִּי. הַגָּה: וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁבְּחוֹתָם תּוֹךְ חוֹתָם מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן (טוּר בְּשֵׁם בַּעַל הַתְּרוּמוֹת). וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו, לְהַתִּירוֹ בַּהֲנָאָה אֲבָל לֹא בִּשְׁתִיָּה (ר"ן בִּתְשׁוּבָה).
