יורה דעה סימן קכח

עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנִּתְיַחֵד עִם הַיַּיִן, אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתֵנוּ, אֲפִלּוּ שָׁעָה מֻעֶטֶת, אָסוּר בַּהֲנָאָה. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹדַע לָנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מֻתָּר לְיַחֵד יַיִן אֶצְלוֹ, בִּרְשׁוּתֵנוּ, לִזְמַן מֻעָט, כְּגוֹן כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ כְּדֵי מִיל אוֹ יוֹתֵר, אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁכֻּלָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וַאֲפִלּוּ הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג. אֲבָל אֵין מַפְקִידִין אֶצְלוֹ יַיִן בְּבֵיתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּבָתֵּינוּ אָסוּר, אִם הוּא לִזְמַן מְרֻבֶּה. וְאִם עָבַר וְהִפְקִיד, אָסוּר בִּשְׁתִיָּה. עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם אֵין מְיַחֲדִים יַיִן אֶצְלָם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).

עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנִּמְצָא בְּבַיִת שֶׁבּוֹ יַיִן, אִם יֵשׁ לוֹ מִלְוֶה עַל אוֹתוֹ יַיִן, כְּגוֹן שֶׁעֲשָאוֹ אַפּוֹתֵיקִי אוֹ מִשְׁכְּנוֹ לוֹ (טוּר), אָסוּר, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַיַּיִן חָתוּם בְּחוֹתָם אֶחָד. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מִלְוֶה עַל הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִלְוֶה עַל יִשְׂרָאֵל בַּעַל הַיַּיִן וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּלְוֶה, מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַיַּיִן סָמוּךְ לוֹ מַמָּשׁ, בִּכְדֵי פִּשּׁוּט יָדַיִם, וַאֲפִלּוּ אֵין בַּיַּיִן שׁוּם חוֹתָם, מִפְּנֵי שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיַּפְסִיד יִשְׂרָאֵל יֵינוֹ הוּא יָרֵא לִגַּע. (הָרֹא"שׁ). וַאֲפִלּוּ נִמְצָא בְּיָדוֹ קֶצֶף שֶׁרָגִיל לַעֲלוֹת עַל פִּי הַיַּיִן, מֻתָּר, שֶׁאָנוּ תּוֹלִים לוֹמַר מִדָּפְנֵי הֶחָבִית לְקָחוֹ וְלֹא מִפִּיו. הַגָּה: אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים אֶלָא עַל פִּי הֶחָבִית, אָסוּר (טוּר). וְכֵן אִם מָצָא שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים תּוֹפֵס הַבִּרְזָא בְּיָדוֹ, הַיַּיִן אָסוּר, וְלֹא אַמְרִינָן דְּהַבִּרְזָא מִנַּפְשֵׁיהּ נָפַל וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הִגְבִּיהוֹ (מָרְדְּכַי פ' הַשּׂוֹכֵר בְּשֵׁם רַאַבִיָ"ה), דְּתָלִינָן תָּמִיד בַּדָּבָר הָרָגִיל.

בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים יַיִן בְּתוֹכוֹ, וְנִכְנַס הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְסָגַר הַדֶּלֶת אַחֲרָיו בְּמַנְעוּל מִבִּפְנִים, שֶׁאִם בָּא יִשְׂרָאֵל לִכָּנֵס אֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס שֶׁלֹּא מִדַּעַת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, הַיַּיִן אָסוּר (הָרֹא"שׁ). וְאִם הָיוּ נְקָבִים בַּדֶּלֶת שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת מִשָּׁם, כָּל הֶחָבִיּוֹת מֻתָּרוֹת בִּשְׁתִיָּה, אֲפִלּוּ הֵן פְּתוּחוֹת; וְאִם לָאו, אֶת שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת דֶּרֶךְ שָׁם, מֻתָּר, וְהַשְּׁאָר אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת סְתוּמוֹת, אִם שָׁהָה כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגֹּף וְתִגֹּב (פֵּרוּשׁ וְיִגּוֹף וְיַעֲשֶׂה מְגוּפָה אַחֶרֶת וּפֵרוּשׁ וְתִגּוֹב, וִינַגֵּב וְיִיבַשׁ). וַאֲפִלּוּ הָיָה יִשְׂרָאֵל דַּר בְּאוֹתוֹ בַּיִת.

בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא יֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּתוֹכוֹ, אִם אֵין הַדֶּלֶת נָעוּל, מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. וְאִם הוּא נָעוּל בְּמַפְתֵּחַ מִבִּפְנִים, אִם אֵינוֹ נִתְפָּס כְּגַנָּב אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְאִם הוּא נִתְפָּס כְּגַנָּב עַל הַכְּנִיסָה, מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְנַסְּכִין, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נִתְפָּס כְּגַנָּב שָׁרֵי, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁנָּגְעוּ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ אוֹ לַהֲנָאָה אַחֶרֶת (כָּךְ הוּא בְּהַגָהוֹת אֲשֵׁרִי פ' הַשּׂוֹכֵר ועי' ס"ק ד'). מִיהוּ אִם פִּי הֶחָבִית רָחָב, אוֹ שֶׁהוּא בְּקַנְקַן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נָגַע בּוֹ דֶּרֶךְ מִתְעַסֵּק, חַיְשִׁינָן (מָרְדְּכַי פ' הַשּׂוֹכֵר ובבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת וּבִסְמַ"ג).

הָיוּ בַּשּׁוּק חָבִיּוֹת יַיִן, וְנִמְצָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּינֵיהֶם, אִם הוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַלָּשׁ שֶׁאֵימַת שׁוֹפְטֵי הָעִיר עָלָיו וְאִם יִמְצְאוּהוּ נוֹגֵע, נִתְפַּס כְּגַנָּב, מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. וְאִם לָאו, אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קכ"ט עוֹד מִדִּינִים אֵלּוּ.