יורה דעה סימן קיט - שולחן ערוך

א

הֶחָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, בֵּין אִם הוּא חָשׁוּד בְּאִסוּר תּוֹרָה בֵּין אִם הוּא חָשׁוּד בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו בָּהֶם; וְאִם נִתְאָרַח עִמּוֹ, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלוֹ מִדְּבָרִים שֶׁהוּא חָשׁוּד עֲלֵיהֶם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ מִמִּי שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד, רַק שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, אָסוּר לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְאִסּוּר. מִיהוּ אִם נִתְאָרַח אֶצְלוֹ, אוֹכֵל עִמּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַרַמְבַּ"ם פי"א דמ"א ופ"ג דִּין כ"א).

ב

אִם אֵינוֹ חָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים אֲסוּרִים, אֲבָל הוּא חָשׁוּד לְמָכְרָם, מִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ וְאוֹכֵל עִמּוֹ. וְכֵן אִם שׁוֹלֵחַ לְבֵיתוֹ, מֻתָּר, דַּחֲזָקָה שֶׁמַּה שֶּׁהוּא אוֹכֵל מְשַׁגֵּר לוֹ. עוֹבֵר עֲבֵרָה לְתֵאָבוֹן, לֹא מִקְרֵי חָשׁוּד (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).

ג

מֻתָּר לִתֵּן מִשֶּׁלוֹ לְחָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן אוֹ יְבַשֵּׁל לוֹ, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יַחֲלִיפֶנּוּ, כֵּיוָן שֶּׁאֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַגֶּזֶל. וְאִם נוֹתֵן לְמִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ בְּתַקָּנָתוֹ, וְהוּא חָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אָסוּר, שֶׁמָּא יִתְקַלְקֵל מַה שֶּׁנּוֹתֵן לוֹ וְיַחֲלִיפֶנּוּ בְּשֶׁלּוֹ. כֵּיצַד, הֲרֵי שֶׁנָּתַן לַחֲמוֹתוֹ הַחֲשׁוּדָה עַל הָאִסוּר, אָסוּר, שֶׁבּוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ וְרוֹצָה בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּלְפִיכָךְ מַחְלֶפֶת לוֹ רַע בְּטוֹב. וְכֵן הַנּוֹתֵן לְפֻנְדָּקִית הַחֲשׁוּדָה, פְּעָמִים שֶׁבּוֹשָׁה מֵהָאַכְסְנַאי וּמַחְלֶפֶת לוֹ רַע בְּטוֹב. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְהַפְקִיד אֶצְלוֹ וְשֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ.

ד

הֶחָשׁוּד לְדָבָר אֶחָד, אֵינוֹ חָשׁוּד לִדְבָרִים אֲחֵרִים, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, חָשׁוּד גַּם עָלָיו. כְּגוֹן מִי שֶׁהָיָה חָשׁוּד לִמְכֹּר חֵלֶב בִּמְקוֹם שֻׁמָּן, וְהָיָה מַרְגִּיל הַנְּעָרִים לָבוֹא לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בָּאֱגוֹזִים שֶׁהָיָה נוֹתֵן לָהֶם, קוֹנְסִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִמְכֹּר אֲפִלּוּ אֱגוֹזִים.

ה

הֶחָשׁוּד עַל אִסוּר חָמוּר, חָשׁוּד עַל הַקַּל מִמֶּנּוּ בְּעֹנֶשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן חָמוּר בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּזְהָרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבְּחָמוּר.

ו

הֶחָשׁוּד עַל שְׁנֵי דְּבָרִים, וְחָזַר בּוֹ וְיָצָא מִיְּדֵי חֲשַׁד שְׁנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נֶחְשַׁד עַל אֶחָד מֵהֶם, אֲפִלּוּ הוּא הַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא חָזַר לְסוּרוֹ בִּשְׁנֵיהֶם, וְחָשׁוּד עַל שְׁנֵיהֶם.

ז

מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם בְּאַחַת מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְחִלּוּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, נֶאֱמָן בִּשְׁאָר אִסוּרִים. וּבְשֶׁל אֲחֵרִים נֶאֱמָן, אֲפִלּוּ עַל אוֹתוֹ דָּבָר, לוֹמַר מֻתָּר הוּא. הַגָּה: מִי שֶׁהוּא חָשׁוּד בְּדָבָר דְּלֹא מַשְׁמָע לְאִינְשֵׁי שֶׁהוּא עֲבֵרָה, לֹא מִקְרֵי חָשׁוּד (רַשְׁבָּ"א סִימָן ס"ד), מִיהוּ לְאוֹתוֹ דָּבָר אֵינוֹ נֶאֱמָן. מִי שֶׁנּוֹהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר אִסּוּר מִכֹּחַ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁדִּינָא הוּא הָכֵי, אוֹ מִכֹּחַ חֻמְרָא שֶׁהִחְמִיר עַל עַצְמוֹ, מֻתָּר לֶאֱכֹל עִם אֲחֵרִים שֶׁנּוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר, דְּוַדַּאי לֹא יַאֲכִילוּהוּ דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג בּוֹ אִסּוּר (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ק דִּיבָמוֹת וּבִנְיָמִין זְאֵב שי"ב וְר' יְרוּחָם סוֹף נָתִיב ג' בְּשֵׁם הרמ"ה).

ח

הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר אֵינוֹ נֶאֱמָן עָלָיו, אֲפִלּוּ בִּשְׁבוּעָה.

ט

גֵּר (מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים), שֶׁחָזַר וְהֵמִיר מֵחֲמַת יִרְאָה, וְכֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטָא מֵחֲמַת יִרְאָה שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ, יִשְׂרָאֵל גָּמוּר הוּא, וּשְׁחִיטָתוֹ מֻתֶּרֶת וְאֵינוֹ אוֹסֵר יַיִן בְּמַגָּעוֹ.

י 1

מָסוּר, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה וְנֶאֱמָן עַל הָאִסוּרִים. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ב' דְּיֵשׁ פּוֹסְלִים שְׁחִיטַת מָסוּר.

יא

מוּמָר, שֶׁבְּעִיר אַחַת מַאֲמִין בָּאֱלִילִים בִּפְנֵי גּוֹיִים, וּבְעִיר אַחֶרֶת נִכְנָס בְּבֵית יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר שֶׁהוּא יְהוּדִי, אֵינוֹ עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ.

יב

הָאֲנוּסִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּאַרְצוֹתָם, אִם הֵם מִתְנַהֲגִים בְּכַשְׁרוּת בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְאֵין בְּיָדָם לְהִמָּלֵט לְמָקוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה', סוֹמְכִין עַל שְׁחִיטָתָן וְאֵין אוֹסְרִין יַיִן בְּמַגָּעָן.

יג

הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה, אִם עַד שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ נוֹדַע, יַחֲזִיר לוֹ מַה שֶּׁקָּנָה מִמֶּנּוּ וְהוּא יַחֲזִיר לוֹ הַדָּמִים. וְאִם מִשֶּׁאֲכָלוֹ נוֹדַע, מַה שֶּׁאָכַל אָכַל, וְהוּא יַחֲזִיר לוֹ הַדָּמִים. מְכָרוֹ הַלּוֹקֵחַ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ הִשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים, יְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי טְרֵפָה. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אוֹ אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת קַיָּמִים מַחֲזִיר הַפֵּרוֹת וְנוֹטֵל דָּמָיו, וְאִם אֲכָלָם, מַה שֶּׁאָכַל אָכַל, וְאֵין הַמּוֹכֵר מַחֲזִיר לוֹ כְּלוּם. וְכָל אִסוּרֵי הֲנָאָה, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מַחֲזִיר הַדָּמִים, וְאֵין בּוֹ דִּין מְכִירָה כְּלָל.

יד

הַמּוֹכֵר בָּשָׂר, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהַבְּהֵמָה לֹא נִבְדְּקָה כַּהֹגֶן, דִּינוֹ כְּמוֹכֵר דְּבָרִים שֶׁאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הַגָּה: וְאִם מָכַר לוֹ דָּבָר מִבְּהֵמָה שֶׁאִתְּרַע חֶזְקַת כַּשְׁרוּתָהּ, דְּאִתְיְלִיד בָּהּ רֵעוּתָא וְלֹא יְכוֹלִין לִבְדֹּק אִם הִיא כְּשֵׁרָה וּצְרִיכִים לְאָסְרָהּ מִסָּפֵק, אֲפִלּוּ הָכֵי הָוֵי כְּאִלּוּ הָיְתָה וַדַּאי טְרֵפָה וְצָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַדָּמִים (תְּשׁוּבַת ריב"ש).

טו

הַמּוֹכֵר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, מַעֲבִירִים אוֹתוֹ וּמְשַׁמְּתִים אוֹתוֹ; וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב, אוֹ יִשְׁחֹט לְעַצְמוֹ וְיוֹצִיא טְרֵפָה לְעַצְמוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּלֹא הַעֲרָמָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חָס עַל מָמוֹנוֹ.

טז

טַבָּח שֶׁמַּעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַכְשִׁיל הַצִּבּוּר לְהַאֲכִילָם טְרֵפוֹת, כְּגוֹן שֶׁחָתַךְ הַסְרָכוֹת, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ; וּמִכָּל מָקוֹם פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם דְּמֵי הַבְּהֵמָה לַבְּעָלִים.

יז

טַבָּח שֶׁיָּצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ, אֵין לוֹ הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר: שׁוֹגֵג הָיִיתִי.

יח

טַבָּח שֶׁיָּצְאוּ טְרֵפוֹת מִתַּחַת יָדוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה שֶׁיִּלְמַד וְיֶחְכַּם. הַגָּה: וְהָא דְּצָרִיךְ לֵילֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה בְּמֵזִיד אוֹ מֻחְזָק לְכָךְ, אֲבָל אִם נוּכַל לוֹמַר שֶׁבְּטָעוּת נַעֲשָׂה לוֹ, סָגֵי בְּקַבָּלַת דִּבְרֵי חֲבֵרוּת וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה לְפִי רְאוּת עֵינֵי הַדַּיָּן (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ וּתְשׁוּבַת הָרִיבָ"שׁ). וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן ס"ד.

יט

הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד לֶאֱכֹל גְּבִינָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים: קְנֵה לִי גְּבִינָה כְּשֵׁרָה מִן הַמֻּמְחֶה, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: כְּשֵׁרָה, מֵהַמֻּמְחֶה קָנִיתִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי מֻמְחֶה קָנִיתִי, נֶאֱמָן. הֵבִיא לוֹ מִנְחָה בְּשֵׁם אֶחָד מֵהַמֻּמְחִין, נֶאֱמָן, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהַחֲלִיף. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַגֶּזֶל, אֲבָל אִם הוּא חָשׁוּד עַל הַגֶּזֶל כ"ש שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַחֲלִיפִין. וְכָל זֶה אֵינוֹ נֹהַג בְּחָשׁוּד עַל אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא (בֵּית יוֹסֵף).

כ

הֶחָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים שֶׁאֵין הָרַבִּים רְגִילִים לְהָקֵל בָּהֶם, אַף הוּא חָשׁוּד לְהַחֲלִיף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מַפְקִידִין אֶצְלוֹ דָּבָר הָאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא בִּשְׁנֵי חוֹתָמוֹת (וע"ל סי' קי"ח ס"ח).