יורה דעה סימן י

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    סַכִּין שֶׁל מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים חֲדָשָׁה, אוֹ יָשָׁן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּעוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֻתָּר לִשְׁחֹט בּוֹ בְּהֵמָה בְּרִיאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל; וְאָסוּר לִשְׁחֹט בּוֹ מְסֻכֶּנֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקֵּן; סַכִּין שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהִשְׁחִיזוֹ בַּרֵחַיִם שֶׁלּוֹ, (ע"ל סוֹף סִימָן קכ"א) אוֹ אִם הָיָה יָפֶה שֶׁאֵין בּוֹ פְּגִימוֹת וּנְעָצוֹ בְּקַרְקַע קָשָׁה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאח "כ שָׁחַט בּוֹ, מֻתָּר; וְאִם שָׁחַט בּוֹ בְּלֹא שׁוּם הֶכְשֵׁר, מֵדִיחַ בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְאִם קִלֵּף הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְקַלְּפוֹ. (רֹב הַפּוֹסְקִים). הַגָּה: וּבִמְקוֹם הַדַּחַק שֶׁאֵין לוֹ סַכִּין אַחֶרֶת, מֻתָּר לִשְׁחֹט בּוֹ כה"ג לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל לֹא יִשְׁחֹט עַל מְנַת לִקְלֹף אַחַר כָּךְ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְרַבִּי יְרוּחָם).
  2. ב
    סַכִּין שֶׁשָּׁחַט בּוֹ כְּשֵׁרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּדָם מֻתָּר לִשְׁחֹט בּוֹ פַּעַם אַחֶרֶת, אֲבָל אָסוּר לַחְתֹּךְ בּוֹ רוֹתֵחַ; וּמֻתָּר לַחְתֹּךְ בָּהּ צוֹנֵן עַל יְדֵי הֲדָחָה שֶׁיְּדִיחֶנּוּ תְּחִלָּה. הַגָּה: וְאִם רוֹצֶה לְהַגְעִילוֹ לֶאֱכֹל בּוֹ רוֹתֵחַ, סָגֵי לֵהּ בְּהַגְעָלָה עַל יְדֵי עֵרוּי אַף עַל גַּב שֶׁאֵינוֹ כִּכְלִי רִאשׁוֹן. (או"ה כְּלָל נ"ח בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם).
  3. ג
    סַכִּין שֶׁשָּׁחַט בּוֹ טְרֵפָה, אָסוּר לִשְׁחֹט בּוֹ עַד שֶׁיַּדִּיחֶנּוּ בְּצוֹנֵן אוֹ יְקַנְּחֶנּוּ בְּדָבָר קָשֶׁה; וְנוֹהֲגִין עַתָּה לְקַנְּחוֹ יָפֶה בִּשְׂעַר הַבְּהֵמָה בֵּין כָּל שְׁחִיטָה וּשְׁחִיטָה, וְשַׁפִּיר דָּמֵי; וְאִם שָׁחַט בּוֹ בְּלֹא הֲדָחָה, יָדִיחַ בֵּית הַשְּׁחִיטָה; וְאִם רָגִיל לִשְׁחֹט בּוֹ טְרֵפוֹת תָּדִיר, צָרִיךְ נְעִיצָה עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּקַרְקַע קָשָׁה.