חושן משפט סימן פג

אִם הַמַּלְוֶה מוֹדֶה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ דְּמֵי הַשְּׁטָר, אֶלָּא שֶׁאָמַר שֶׁקִּבְּלָם בִּשְׁבִיל מִלְוָה עַל פֶּה שֶׁהָיָה לוֹ עָלָיו, וְאֵין הַלּוֶֹה מוֹדֶה בְּאוֹתָהּ מִלְוָה, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"ח.

אִם הַלּוֶֹה מוֹדֶה בִּשְׁתֵּי הַלְוָאוֹת, וּשְׁתֵּיהֶן עָבַר זְמַנָּן, וְנָתַן לוֹ מָנֶה סְתָם, וְלֹא פֵרַשׁ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר שֶׁרוֹצֶה לַחֲשֹׁב אוֹתָם בְּפִרְעוֹן הַחוֹב שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ עַל הַלּוֶֹה כָּל כָּךְ, וּבָאֲחֶרֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָרֵב, וְהַלּוֶֹה רוֹצֶה לַחֲשֹׁב אוֹתָם בְּפִרְעוֹן הַמִּלְוָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ עָרֵב, כִּי אוֹמֵר שֶׁלְּאוֹתָהּ נִתְכַּוֵּן, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ (טוּר ס"ג בְּשֵׁם בעה"ת). וַאֲפִלּוּ אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ: לֹא אֶפְרַע לְךָ אֶלָּא מֵחוֹב פְּלוֹנִי, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר: לֹא אֲקַבְּלֵם אֶלָּא מֵחוֹב אַחֵר, הַדִּין עִם הַמַּלְוֶה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ שָׁתַק כְּשֶׁקִּבְּלָם, יָכוֹל אַחַר כָּךְ לוֹמַר: מַה שֶּׁשָּׁתַקְתִּי כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן לִי הַמָּעוֹת, וְלֹא אֲקַבְּלֵם רַק עַל חוֹב אַחֵר (רַ"ן פֶּרֶק הַכּוֹתֵב). וְכֵן אִם שָׁלַח עִם הַמַּלְוֶה מָעוֹת לַאֲחֵרִים, וְקִבְּלָם בִּשְׁתִיקָה, יָכוֹל לוֹמַר אַחַר כָּךְ: אֲקַבְּלֵם לְעַצְמִי, וּמַה שֶּׁשָּׁתַקְתִּי, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן לִי הַמָּעוֹת (בֵּית יוֹסֵף סִימָן נ"ח בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).

אִם הַלּוֶֹה אוֹמֵר: מֵחוֹב פְּלוֹנִי שֶׁפְּלוֹנִי עָרֵב בּוֹ נְתַתִּים לְךָ, וְעַל מְנָת כֵּן קִבַּלְתָּם, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר: לֹא נִתְרַצֵּיתִי לְקַבְּלָם אֶלָּא מֵחוֹב פְּלוֹנִי שֶׁאֵין לִי בּוֹ עָרֵב, אִם הַחוֹב שֶׁאָמַר הַלּוֶֹה שֶׁפְּרָעוֹ הוּא מִלְוָה עַל פֶּה, נֶאֱמָן הַלּוֶֹה בִּשְׁבוּעַת הֶסֵת, וְנִפְטָר הָעָרֵב, אֲפִלּוּ הָיָה קַבְּלָן. וְאִם שְׁנֵי הַחוֹבוֹת יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם שְׁנֵי שְׁטָרוֹת, אִם לֹא פְרָעוֹ בְּעֵדִים, נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה, בְּמִגּוֹ דְּלֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וְנִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. וְאִם יֵשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת, נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. וַאֲפִלּוּ אִם פְּרָעוֹ בְּעֵדִים, וּמְעִידִים שֶׁבְּתוֹרַת פֵּרָעוֹן נְתָנָם לוֹ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מֵאֵיזֶה שְׁטָר, נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁקִּבְּלָם בִּשְׁבִיל הַחוֹב שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ עָרֵב, וְנִשְׁבָּע, וְגוֹבֶה חוֹבוֹ מֵהַלּוֶֹה אוֹ מֵהֶעָרֵב; וְאִם יֵשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת, גּוֹבֶה בְּלֹא שְׁבוּעָה.

הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר מְקֻיָּם, וְאָמַר הַלּוֶֹה: מְזֻיָּף, אוֹ: אֲמָנָה, וְאָמַר הַמַּלְוֶה: כֵּן הַדָּבָר, אֲבָל שְׁטָר כָּשֵׁר הָיָה לִי וְאָבַד, נִשְׁבָּע הַלּוֶֹה הֶסֵת, וְנִפְטָר.