חושן משפט סימן עט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    טְעָנוֹ: מָנֶה הִלְוִיתִיךָ, וְכָפַר בְּבֵית דִּין וְאָמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ מָנֶה וּפְרָעוֹ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר: לֹא נִתְפָּרַעְתִּי, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם. הַגָּה: דְּכָל הָאוֹמֵר: לֹא לָוִיתִי, כְּאִלּוּ אוֹמֵר: לֹא פָרַעְתִּי דָמֵי, וְנֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מק' עֵדִים, וּמַה שֶּׁאוֹמֵר לֹא לָוָה, הֲרֵי הֻכְחַשׁ בְּעֵדִים (טוּר), וְאֵין הַמַּלְוֶה חַיָּב שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק זֶה כַּפְרָן. וְאִם לְאַחַר שֶׁפְּרָעוֹ חָזַר וּתְבָעוֹ, וְאָמַר: פְּרַעְתִּיךָ שְׁנֵי פְעָמִים, אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הֶסֵת עַל טַעֲנָה זוֹ. וְכֵן אִם הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, וְאָמַר לֵהּ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם וְזֶה אֵינוֹ כְּתַב יָדִי, אִם הֻחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא כְּתַב יָדוֹ, הֲרֵי זֶה הֻחְזַק כַּפְרָן, וּמְשַׁלֵּם.
  2. ב
    הַתּוֹבֵעַ מֵחֲבֵרוֹ מָנֶה, וְהֵשִׁיב לוֹ: יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּמוֹ כֵן הַמָּעוֹת שֶׁאַתָּה תּוֹבֵעַ מִמֶּנִי, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָוֵי כְּאוֹמֵר: יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי וְאֵינִי חַיָּב לְךָ, וַהֲרֵי כָפַר, וּכְאוֹמֵר: לֹא פָרַעְתִּי, דָּמֵי. הַגָּה: וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן פ"א סָעִיף כ"ג, אִם יוּכַל לוֹמַר: טָעִיתִי בַּהוֹדָאָה, בִּמְקוֹם מִגּוֹ:
  3. ג
    מִי שֶׁהוֹדָה בְּבֵית דִּין שֶׁחַיָּב לְזֶה הַתּוֹבֵעַ מָנֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: נִזְכַּרְתִּי שֶׁפָּרַעְתִּי לוֹ חוֹבוֹ זֶה שֶׁהוֹדֵיתִי בוֹ, וַהֲרֵי עֵדִים, הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מוֹעֶלֶת וְעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם, שֶׁהֲרֵי לֹא הִכְחִישׁ עֵדוּת, וְאֵינוֹ כְּאוֹמֵר: לֹא לָוִיתִי מֵעוֹלָם. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁטָּעַן שֶׁפְּרָעוֹ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים, אֲבָל אִם בָּאוּ הָעֵדִים תְּחִלָּה, אֵינוֹ נֶאֱמָן (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק קַמָּא דב"מ).
  4. ד
    אָמַר לוֹ: מָנֶה הִלְוִיתִיךָ בִּפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁמָּנָה לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעוּ אִם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה נְתָנָם לוֹ אוֹ דֶרֶךְ מַתָּנָה, הֻחְזַק כַּפְרָן. וְאִם יִטְעֹן אַחַר כָּךְ: דֶּרֶךְ מַתָּנָה נְתָנָם לִי אוֹ פֵרָעוֹן הָיוּ, אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֲבָל אִם טָעַן תְּחִלָּה: אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ מָנֶה אֲבָל בְּמַתָּנָה הָיוּ אוֹ בְּפִרְעוֹן חוֹבִי, נֶאֱמָן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁ הָעֵדִים, וְנִשְׁבָּע הֶסֵת, וְנִפְטָר. וְאִם הִכְמִין לוֹ עֵדִים מִבַּחוּץ וְשָׁמְעוּ שֶׁנְּתָנָם לוֹ דֶרֶךְ הַלְוָאָה, וְטָעַן זֶה: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וַדַּאי הֻחְזַק כַּפְרָן עַל פִּי הָעֵדִים. אֲבָל אִם טָעַן: אֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ אֶלָּא בַּפֵּרָעוֹן שֶׁלִּי וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הוֹדֵיתִי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר כְּדֵי לְהוֹצִיא חוֹבִי וְלֹא חָשַׁשְׁתִּי לְהוֹדוֹת לוֹ שֶׁהָיָה דֶרֶךְ הַלְוָאָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֵדִים, טַעֲנָתוֹ טַעֲנָה, וְנִשְׁבָּע הֶסֵת, וְנִפְטָר.
  5. ה
    טְעָנוֹ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְאָמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וְעֵדִים מְעִידִים שֶׁהִלְוָהוּ, וְחָזַר וְאָמַר: פְּרַעְתִּיךָ, הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם, וְאֵין הַמַּלְוֶה צָרִיךְ לִשָּׁבַע. וְדַוְקָא לְאוֹתוֹ מָמוֹן הֻחְזַק כַּפְרָן, אֲבָל לֹא לְמָמוֹן אַחֵר, וְנֶאֱמָן עָלָיו בִּשְׁבֻעָתוֹ, כִּשְׁאַר כָּל אָדָם.
  6. ו
    וְכֵן אִם טָעַן: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וְהוֹצִיא הַמַּלְוֶה שְׁטָר בְּעֵדִים שֶׁהִלְוָהוּ, הֻחְזַק כַּפְרָן, וְאֵין הַמַּלְוֶה צָרִיךְ לִשָּׁבַע, אֲפִלּוּ אִם אֵין נֶאֱמָנוּת בַּשְּׁטָר.
  7. ז
    וְכֵן אִם הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, וְאָמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם וְזֶה אֵינוֹ כְתַב יָדִי, אִם הֻחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין, אוֹ שֶׁרָאוּ עֵדִים שֶׁהוּא כְּתַב יָדוֹ, הֻחְזַק כַּפְרָן, וּמְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: פָּרַעְתִּי, עַד שֶׁיּוֹדֶה לוֹ בַּעַל דִּינוֹ, אוֹ יָבִיא עֵדִים שֶׁפָּרַע בִּפְנֵיהֶם. הַגָּה: מִי שֶׁהוֹדָה בְּבֵית דִּין שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: נִזְכַּרְתִּי שֶׁפָּרַעְתִּי לוֹ וַהֲרֵי עֵדִים שֶׁפָּרַעְתִּי לוֹ, נֶאֱמָן.
  8. ח
    כָּל מִי שֶׁהֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם יִרְצֶה, יַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא כַּדִּין.
  9. ט
    אֵינוֹ מֻחְזָק כַּפְרָן, אֶלָּא אִם כֵּן כָּפַר בְּבֵית דִּין וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְהִכְחִישׁוּהוּ. אֲבָל הַטּוֹעֵן: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וְחִיְּבוּהוּ שְׁבוּעָה, וּכְשֶׁבָּא לִשָּׁבַע חָזַר וְטָעַן: פָּרַעְתִּי, אוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, אוֹ שֶׁטָּעַן הַלּוֶֹה: אֵינִי יוֹדֵעַ, וְחָזַר וְטָעַן: לָוִיתִי וּפָרַעְתִּי, הוֹאִיל וְלֹא הִכְחִישׁוּהוּ עֵדִים, אֶלָּא שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּשְׁבֻעָתוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּתִקְנָהּ, כֵּיוָן שֶׁשְּׁתֵּי הַטְּעָנוֹת בָּאוֹת לְפָטְרוֹ, יִשָּׁבַע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְיִפָּטֵר. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם דְּאִכָּא לְמֵימַר דְּמַה שֶׁהוֹדָה מִשּׁוּם שֶׁרָאָה עֵדִים שֶׁבָּאוּ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְהוֹדָה קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן (בֵּית יוֹסֵף מ"כ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק הַנִּשְׁבָּעִין). וְכֵן אִם הָיָה קוֹל בָּעִיר שֶׁלָּוָה, אִם לֹא שֶׁהַקּוֹל מְפֻרְסָם דְּאָז הָוֵי כְּאִלּוּ כְּבָר בָּאוּ עֵדִים דָּמֵי (הג"א ס"פ הַמְקַבֵּל וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק ח"ה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ע"ב סָעִיף י"ח. וְכֵן אֲפִלּוּ הִכְחִישׁוּהוּ עֵדִים, אִם לֹא הָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן. אֲבָל אִם הַתּוֹבֵעַ אָמַר לָעֵדִים שֶׁכָּפַר בִּפְנֵיהֶם: אַתֶּם עֵדַי שֶׁטָּעַן לֹא לָוִיתִי, וְשָׁתַק הַלָּה, אִם חָזַר וְאָמַר: פְּרַעְתִּיךָ קֹדֶם לָכֵן, אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֲבָל אִם אָמַר: פְּרַעְתִּיךָ אַחַר כָּךְ, נֶאֱמָן.
  10. י
    מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, אָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: הֵן, לְמָחָר אָמַר לֵהּ בִּפְנֵי בֵּית דִּין: תְּנֵהוּ לִי, אָמַר לוֹ: נְתַתִּיו לְךָ, נִשְׁבָּע הֶסֵת, וְנִפְטָר. אֲבָל אִם אָמַר לֵהּ: מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְךָ בְּיָדִי, וְהֵעִידוּ עֵדִים שֶׁהוֹדָה לוֹ, הֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁכְּבָר הוֹדָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּיָדוֹ, וְהוֹדָאָתוֹ כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. אִם אָמַר לֵהּ: אֵין לְךָ בְּיָדִי, סְתָם, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים וְלוֹמַר: אֵין לְךָ בְּיָדִי שֶׁאָמַרְתִּי הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁפָּרַעְתִּי לְךָ. וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר: אֵינִי חַיָּב לְךָ, אוֹ: שֶׁקֶר אַתָּה טוֹעֵן, אוֹ שֶׁאוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה אוֹמֵר (מָרְדְּכַי פ"ק דִּכְתֻבּוֹת), שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן דְּבָרָיו:
  11. יא
    אָמַר לוֹ: מָנֶה הִלְוִיתִיךָ בְּצַד עַמּוּד פְּלוֹנִי, הֵשִׁיבוֹ: לֹא עָבַרְתִּי בְּצַד עַמּוּד פְּלוֹנִי מֵעוֹלָם, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁעָבַר בְּצִדּוֹ, אֲבָל לֹא רָאוּ שֶׁהִלְוָהוּ, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, דְּמִלְּתָא דְלָא רַמְיָא עֲלֵהּ אָמַר וְלָאו אַדַּעְתֵּהּ. אָמַר: פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וּבָאוּ אוֹתָם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְאָמְרוּ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ע'.
  12. יב
    אָמַר לֵהּ: פְּרַעְתִּיךָ מָנֶה בִּסְחוֹרָה פְלוֹנִית שֶׁהָיָה הַשַּׁעַר שֶׁלָּהּ בְּכָּךְ וְכָךְ, וְהֵבִיא הֲלָה עֵדִים שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁוָה כָּל כָּךְ, וְתוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ הַמּוֹתָר, וְחוֹזֵר וְטוֹעֵן: פְּרַעְתִּיךָ אוֹ בְּאוֹתָהּ סְחוֹרָה אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, הֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹתְנִים דַּעְתָּם לִזְכֹּר סְכוּם הַשַּׁעַר; לְפִיכָךְ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ הַמַּלְוֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מֵהַחוֹב בְּלֹא שְׁבוּעָה. הוֹדָאָה בְּבֵית דִּין אוֹ עֵדוּת בְּבֵית דִּין, כְּמִלְוֶה בִּשְׁטָר דָּמֵי; וּלְפִיכָךְ, כּוֹתְבִים וְנוֹתְנִים לְבַעַל דִּינוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹא קִבֵּל הַדִּין עַד שֶׁשָּׁלְחוּ בֵּית דִּין שֶׁל ג' שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים מֵעַצְמָם בְּמָקוֹם הַקָּבוּעַ לָהֶם וֶהֱבִיאוּהוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִי' ל"ט, אֲבָל ב' שֶׁבָּאוּ לְדִין, וְתָבַע אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְאָמַר לוֹ: הֵן, בֵּין שֶׁאָמְרוּ: חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ, בֵּין שֶׁאָמְרוּ: צֵא תֵּן לוֹ, וְיָצָא וְאָמַר: פָּרַעְתִּי, נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵת שֶׁפְּרָעוֹ. לְפִיכָךְ, אִם חָזַר הַתּוֹבֵעַ לַדַּיָּנִים וְאָמַר: כִּתְבוּ לִי הוֹדָאָתוֹ, אֵין כּוֹתְבִים לוֹ, שֶׁמָּא פְרָעוֹ וְיָבֹא לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ פַּעַם שֵׁנִית. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ל"ט סָעִיף ט'.
  13. יג
    שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, וְנִתְחַיֵּב הָאֶחָד לַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ לוֹ: צֵא תֵּן לוֹ, וְיָצָא, וְחָזַר וְאָמַר: פָּרַעְתִּי, וְעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא זָזָה יָדָם מִתּוֹךְ יָדוֹ, הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן. הַגָּה: אֲבָל אִם לֹא אָמְרוּ כָּךְ, אֶלָּא אָמְרוּ שֶׁתְּבָעוֹ לִפְנֵיהֶם וְלֹא פְרָעוֹ, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, דְּדִלְמָא פְּרָעוֹ אַחַר כָּךְ (הָרֹא"שׁ פ"ק דִּמְצִיעָא) ; אֲבָל אִם אָמְרוּ לוֹ: חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ, וְיָצָא, וְחָזַר וְאָמַר: פָּרַעְתִּי, וְעֵדִים מְעִידִים שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא זָזָה יָדָם מִתּוֹךְ יָדוֹ, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁזֶּה נִשְׁמָט מֵהֶם עַד שֶׁיַּחְקְרוּ דִינוֹ. לְפִיכָךְ, אִם חָזַר פַּעַם אַחֶרֶת וְטָעַן שֶׁפְּרָעוֹ, וְלֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁים אוֹתוֹ פַּעַם שֵׁנִית, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵת שֶׁפְּרָעוֹ, וְנִפְטָר. לְפִיכָךְ הָיוּ בְּקִיאֵי הַדַּעַת שֶׁבִּסְפָרַד, כְּשֶׁיּוֹדֶה הַלּוֶֹה אוֹ כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, אוֹמֵר לוֹ בְּבֵית דִּין: הֱווֹ עָלַי עֵדִים שֶׁלֹּא יִפְרָעֵנִי אוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע לִי אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים.
  14. יד
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, דְּצָיִת דִּינָא. אֲבָל אִם יָצָא מִלִּפְנֵי בֵּית דִּין בְּסַרְבָנוּת, וְשִׁמְתּוּהוּ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: פָּרַעְתִּי, וְגוֹבֶה אֲפִלּוּ מִמְּשַׁעְבְּדֵי; לְפִיכָךְ, כּוֹתְבִים לַמַּלְוֶה, אֲפִלּוּ בְּלֹא דַעַת הַלּוֶֹה. הַגָּה: מִי שֶׁקִּבֵּל לִפְנֵי בֵּית דִּין לִפְרֹעַ לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא וְאָמַר: כְּבָר חַיָּב לִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּוַדַּאי אִלּוּ הָיָה כָךְ לֹא קִבֵּל עָלָיו בְּבֵית דִּין לִפְרֹעַ; אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לוֹ מִגּוֹ דְיוּכַל לוֹמַר: פָּרַעְתִּי, בִּמְקוֹם חֲזָקָה אַלִמְתָּא כִּי הַאי, לֹא אַמְרִינָן מִגּוֹ (בֵּית יוֹסֵף סִימָן ע"ה בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).