חושן משפט סימן עו

אֶחָד שֶׁלָּוָה מִשְּׁנַיִם בְּבַת אַחַת, מִזֶּה מָנֶה וּמִזֶּה ר', וְהוֹדִיעוּהוּ מִשֶּׁל מִי הָיָה הַמָּנֶה וּמִשֶּׁל מִי הָיָה הָר', וּכְשֶׁבָּאִים לְתָבְעוֹ אוֹמֵר כָּל אֶחָד: שֶׁלִּי הֵם הָר', וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ בַּעַל הַמָּנֶה וְאֵיזֶהוּ בַּעַל הָר', צָרִיךְ לִתֵּן לְכָל אֶחָד ר' (טוּר לְדַעַת הָרֹא"שׁ), אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע כָּל אֶחָד. אֲבָל אִם הָיָה מִלְוֶה בִּשְׁטָר, שֶׁעָשׂוּ שְׁטָר עָלָיו מַחֲזִיק ש', וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁלְּאֶחָד מָנֶה וּלְאֶחָד ר', נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. הַגָּה: דְּכֵיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בְּהַלְוָאָה אַחַת, וְיָכוֹל אוֹתוֹ שֶׁהַשְּׁטָר יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ לִגְבּוֹת בּוֹ בְּלֹא הַרְשָׁאָה, הֲרֵי לֹא פָשַׁע הַלּוֶֹה בִכְּלוּם, דְּלָא הָוֵי לֵהּ לְמֵידָק (טוּר). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ע"ז סָעִיף ט' מֵאֵלּוּ הַדִּינִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דִּבְמִלְוֶה עַל פֶּה אִי לָא תָבְעוּ לֵהּ חַיָּב בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

הָיוּ שְׁנַיִם תּוֹבְעִים אוֹתוֹ, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: הִלְוִיתִיךָ מָנֶה, וְהוּא אוֹמֵר: לָוִיתִי מָנֶה מֵאֶחָד מִכֶּם וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מִכֶּם, צָרִיךְ לִתֵּן לְכָל אֶחָד מָנֶה.

וְאִי לָא תָבְעֵי לֵהּ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ אוֹמֵר: אֶחָד מִכֶּם הִלְוָה לִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ, פָּטוּר אַף מִידֵי שָׁמַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלָּצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם צָרִיךְ לָתֵת לְכָל אֶחָד (וְכֵן נִרְאֶה מִדִּבְרֵי הַתוס' פֶּרֶק הַמַּפְקִיד דַּף ל"ז ע"א ע"ש ודו"ק).