א
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁטָר עַל חֲבֵרוֹ בְּמָנֶה, וְאָמַר: עֲשׂוּ לִי שְׁנַיִם מֵחֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים; אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנַיִם שֶׁל חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים, וְאָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ אֶחָד שֶׁל מָנֶה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ יָדְעִינָן שֶׁאֵין הַשְּׁטָר הָרִאשׁוֹן פָּרוּעַ, אָסוּר לְשַׁנּוֹת אֶלָּא מֵרְצוֹן הַלּוֶֹה (הַמַּגִּיד פֶּרֶק כ"ג מֵהל' מַלְוֶה וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם). וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ אֶחָד שֶׁל מֵאָה, וְאוֹמֵר שֶׁיִּקְרְעוּהוּ וְיַעֲשֶׂה לוֹ אֶחָד שֶׁל חֲמִשִּׁים, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁמָּא פָּרַע לוֹ אוֹתוֹ שֶׁל מֵאָה וְכָתַב לוֹ עָלָיו שׁוֹבָר, וְיוֹצִיא זֶה שֶׁל חֲמִשִּׁים וְיֹאמַר: זֶה שְׁטָר אַחֵר הוּא, וְיִגְבֶּה בּוֹ.
