חושן משפט סימן תכג

הַנּוֹגֵף אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת לְבַעְלָהּ, וְנֵזֶק וְצַעַר לָאִשָּׁה. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין דְּמֵי וְלָדוֹת, שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הָיְתָה יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלְדָה, וְנוֹתְנִים לַבַּעַל. וְצַעַר וְנֶזֶק מְשַׁעֲרִין כַּמָּה תִּפְחַת הָאִשָּׁה וְנִכְחֶשֶׁת יוֹתֵר כְּשֶׁהִיא מַפֶּלֶת עַל יְדֵי הַכָּאָה מִשֶּׁיָּלְדָה כְּדַרְכָּהּ. וְכֵן בְּשֶׁבֶת וְרִפּוּי, אִם צְרִיכָה לְכָךְ (טוּר ס"א). וְעַיֵּן בְּאֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן פ"ג. וְאִם מֵת הַבַּעַל, נוֹתְנִים לְיוֹרְשָׁיו. (שָׁם בְּשֵׁם הרמב"ם ד"ב). וְאִם נְגָפָהּ אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, נוֹתְנִים אַף דְּמֵי וְלָדוֹת לָאִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא שֶׁל יוֹרְשָׁיו (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד וְהָרֹא"שׁ).

הָיְתָה נְשׂוּאָה לְגֵר, וְחִבֵּל בָּהּ בְּחַיֵּי הַגֵּר, נוֹתֵן דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. מֵת הַגֵּר, פָּטוּר. וְאִם חָבַל בָּהּ אַחַר מִיתַת הַגֵּר, זָכְתָה הִיא בִּדְמֵי וְלָדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא פָטוּר (טוּר ס"ג בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).

הָיְתָה שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה בִּשְׁעַת הֵרָיוֹן, וּבִשְׁעַת נְגִיפָה נִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ נִתְגַיְּרָה, הֲרֵי דְּמֵי וְלָדוֹת שֶׁלָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם בַּעְלָהּ קַיָּם הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל; וְאִם לָאו, הוּא פָטוּר (טוּר ס"ד בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).

הַנּוֹגֵף אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וָמֵתָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג, הֲרֵי זֶה פָטוּר מֵהַתַּשְׁלוּמִין וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ (שְׁמוֹת כא, כב) ; (לֹא חִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לָאִשָּׁה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, וְנָגַף אֶת הָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתָה, הוֹאִיל וְהֵמִיתָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה הֲרֵי זֶה כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לֹא נִתְכַּוֵּן לָאִשָּׁה פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין (טוּר ס"ה בְשֵׁם הָרַאֲבַ"ד).