חושן משפט סימן תיט

כְּשֶׁבֵּית דִּין נִזְקָקִין לִגְבּוֹת לַנִּזָּק מִנִּכְסֵי הַמַּזִּיק, גּוֹבִין מֵהַמִּטַּלְטְלִין תְּחִלָּה, וְאִם לֹא הָיוּ מִטַּלְטְלִין כְּלָל, אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין כְּנֶגֶד כָּל הַנֶּזֶק, גּוֹבִין הַשְּׁאָר מֵהַקַּרְקַע הַמְעֻלֶּה שֶׁבְּנִכְסֵי הַמַּזִּיק; וְכָל זְמַן שֶׁיִּמְצָא מִטַּלְטְלִין, וַאֲפִלּוּ סֻבִּין, אֵין נִזְקָקִין לַקַּרְקַע. וַאֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף, יָכוֹל לְפוֹרְעוֹ בְּסֻבִּין, דְּכָל מִטַּלְטְלִים מֵיטַב נִינְהוּ. וְשָׁמִין אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְמוֹכְרָהּ מִיָּד וּבִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁמְּשַׁלֵּם מֵהַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הָיְתָה זִבּוּרִית שֶׁל מַזִּיק טוֹבָה מֵעִדִּית שֶׁל נִזָּק, אֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא מַגְבִּין לוֹ מֵעִדִּית שֶׁבְּנִכְסֵי הַמַּזִּיק.

אִם יֵשׁ לַמַּזִּיק שְׁנֵי עִדִּית, אֵין הַנִּזָּק יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: תֵּן לִי מֵעִדִּית פְּלוֹנִי, אֶלָּא תָּלוּי בִּרְצוֹן הַמַּזִּיק לָתֵת לוֹ אֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל אִם הַמַּזִּיק חָפֵץ לָתֵת לוֹ הָעִדִּית שֶׁבִּקֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהִיא עַתָּה בְּזוֹל וּמַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְיַקֵּר, וְאוֹמֵר: אִם תִּרְצֶה אוֹתָהּ קַח אוֹתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁהִיא עֲתִידָה לְהִתְיַקֵּר, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לִתְּנָהּ לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁוָה עַתָּה.

מֵת הַמַּזִּיק קֹדֶם שֶׁיִּפְרַע, מַגְבִּין לַנִּזָּק מֵהַמִּטַּלְטְלִין שֶׁל יְתוֹמִים; וְאִם לֹא הִנִּיחַ מִטַּלְטְלִין, מַגְבִּין לוֹ מִזִּבּוּרִית שֶׁבְּקַרְקְעוֹתָיו, שֶׁכָּל הַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, לֹא יִפָּרַע אֶלָּא מֵהַזִּבּוּרִית: