חושן משפט סימן תיב

הַמַּנִיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בּוֹ וּשְׁבָרוֹ, פָּטוּר, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּרָכִים. וְאִם הֻזַּק בּוֹ, בַּעַל הַכַּד חַיָּב וַאֲפִלּוּ הִפְקִיר הַכַּד, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיר נְזָקָיו בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת מִתְּחִלָּה, חַיָּב.

הִנִּיחַ הַכַּד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחוֹ, כְּמוֹ בְּמָקוֹם פָּנוּי שֶׁלִּפְנֵי בֵּית הַבַּד, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בּוֹ וְשָׁבְרוֹ, חַיָּב. וְאִם הֻזַּק בּוֹ הַמְהַלֵּךְ, בַּעַל הַכַּד פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהִסְתַּכֵּל. וְאִם הָיְתָה אֲפֵלָה, אוֹ שֶׁמִּלֵּא כָּל הַדֶּרֶךְ כַּדִּים, פָּטוּר עַל שְׁבִירָתָן. וְאִם נִתְקַל בָּהּ וְהֻזַּק, בַּעַל הַכַּד חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם מִלֵּא כָּל הַדֶּרֶךְ כַּדִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר, אֲפִלּוּ שְׁבָרוֹ בְּיָדַיִם פָּטוּר. וּמִיהוּ, אִם בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁבְּרָם הֻזַּק בַּחֲרָסֶיהָ, פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מִלֵּא כָּל הַדֶּרֶךְ, דְּאִיהוּ דְאַזִּיק אַנַּפְשֵׁהּ.

וְדַוְקָא אָדָם אֵין דַּרְכּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בַּדְּרָכִים; אֲבָל בְּהֵמָה שֶׁעֵינֶיהָ לְמַטָּה, דַּרְכָּהּ לְעַיֵּן אָנָה תֵּלֵךְ. לְפִיכָךְ אִם נִתְקְלָה וְהֻזְּקָה בַּכַּד הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר בַּעַל הַכַּד. וְאִם שִׁבַּרְתּוֹ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ, הָוָה לֵהּ רֶגֶל וּפָטוּר. דֶּרֶךְ בִּעוּט, הָוָה לֵהּ קֶרֶן וְחַיָּב.

מִי שֶׁהָיָה טָעוּן כַּד, וְנִתְקַל וְנִשְׁבַּר הַכַּד וְהִזִּיק לַאֲחֵרִים בִּשְׁעַת נְפִילָה, פָּטוּר, דְּנִתְקָל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא. (ע"ל טוּר סִימָן ש"ד). לְפִיכָךְ, אִם לְאַחַר שֶׁנָּחוּ שִׁבְרֵי הַכַּד בָּאָרֶץ הֻזָּק בָּהֶם אָדָם, אוֹ שֶׁהֻחְלַק בְּמַיִם שֶׁנִּשְׁפְּכוּ מֵהַכַּד, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, דְּהָוֵי לֵהּ מַפְקִיר נְזָקָיו לְאַחַר נְפִילַת אֹנֶס, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם אִם הָיָה לוֹ פְּנַאי לְסַלְּקָם. וְאִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בְּשִׁבְרֵי הַחֶרֶס, חַיָּב בְּנִזָּקִין שֶׁיַּזִּיקוּ אַחַר כָּךְ, דְּהַשְׁתָּא הָוָה לֵהּ בּוֹר וּפָטוּר בָּהֶם עַל הַכֵּלִים. וְאִם פָּשַׁע בִּנְפִילָתָן וְנִשְׁבַּר הַכַּד, חַיָּב עַל מַה שֶּׁיַּזִּיק, בֵּין בִּשְׁעַת נְפִילָה בֵּין עַל אַחַר שֶׁנָּחוּ הַשְּׁבָרִים, אֲפִלּוּ דְאַפְקְרִינְהוּ.

הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִטַּנְפוּ בָּהֶם כֵּלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, פָּטוּר, דְּהָוָה לֵהּ בּוֹר וּפָטַר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, בֵּין הִפְקִירָם בֵּין לֹא הִפְקִירָם. אֲבָל אִם הֻחְלַק בָּהֶם אָדָם וְנָפַל לָאָרֶץ וְהֻזַּק, חַיָּב. וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִבְלְעוּ הַמַּיִם בָּאָרֶץ וְנַעֲשׂוּ רֶפֶשׁ וְטִיט וְהִזִּיקוּ, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי לֵהּ בּוֹר מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ אִם הוּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְכָל אָדָם לִפְתֹּחַ בִּיב שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת מְקַלֵּחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ הָכִי אִם הִזִּיק חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכָל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַחַמָּה, דְּחַיָּב, כֵּיוָן שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, שֶׁאֵין לָאָדָם רְשׁוּת לִפְתֹּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בִּימוֹת הַחַמָּה: