חושן משפט סימן תט

אֵין מְגַדְּלִים בְּהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכָּם לִרְעוֹת בְּשָׂדוֹת שֶׁל אֲחֵרִים וְהֶזֵּקָם מָצוּי; אֲבָל מְגַדְּלִים בְּסוּרְיָא וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָאִדָּנָא, שֶׁאֵין מָצוּי שֶׁיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׂדוֹת, נִרְאֶה דְּשָׁרִי.

לֹא יְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לִמְשֹׁחַ בָּהֶם עוֹרוֹת; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִסְחוֹרָה.

אָסוּר לְגַדֵּל כֶּלֶב רָע, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אָסוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְקָשׁוּר בָּהֶם. וּבְעִיר הַסְמוּכָה לַסְפָר, מֻתָּר לְגַדְּלוֹ; וְקוֹשְׁרוֹ בַּיּוֹם וּמַתִּירוֹ בַּלַּיְלָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַשְׁתָּא שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִן בֵּין הַגּוֹיִים וְאוּמוֹת בְּכָל עִנְיָן שָׁרִי, וּפוּק חַזֵּי מַאי עַמָּא דָּבַר (הַגָּהַת אַלְפָסִי הַחֲדָשִׁים). מִיהוּ, נִרְאֶה, אִם הוּא כֶּלֶב רָע, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּזִּיק בְּנֵי אָדָם, דְּאָסוּר לְגַדְּלוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל:

מִי שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּלָבִים וַחֲזִירִים בִּירֻשָּׁה, אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לְמָכְרָם בְּיַחַד, אֶלָּא מוֹכֵר מְעַט מְעַט: