חושן משפט סימן תז

שׁוֹר תָּם שֶׁהִזִּיק, אִם מְכָרוֹ הַמַּזִּיק עַד שֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָכוּר, הֲרֵי הַנִּזָּק גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ, וְחוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְגוֹבֶה מֵהַמַּזִּיק שֶׁמָּכַר לוֹ; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּגַח, קוֹל יֵשׁ לוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ לַלּוֹקֵחַ לִקַּח אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּגְבֶּה הַנִּזָּק. הַגָּה: מְכָרוֹ נִזָּק, מָכוּר; וּכְשֶׁיִּתְפְּסֶנּוּ, יִקָּחֶנּוּ הַלּוֹקֵחַ (טוּר ס"א).

שְׁחָטוֹ מַזִּיק, גּוֹבֶה מִבְּשָׂרוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ לְשַׁלֵּם פְּחַת הַשְּׁחִיטָה (טוּר שָׁם מהג"מ פֶּרֶק הַמֵּנִיחַ). וְכֵן אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חַיָּב לִתֵּן לַנִּזָּק שְׂכִירוּת. (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י וְהָרַאֲבַ"ד). נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וְיִגְבֶּה הַנִּזָּק מִמֶּנּוּ:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן קֹדֶם שֶׁעָמַד בַּדִּין. אֲבָל אִם עָמַד בַּדִּין וְאַחַר כָּךְ מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ בְמַתָּנָה, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

קָדְמוּ בַּעַל חוֹב שֶׁל מַזִּיק וּתְפָסוּהוּ, בֵּין שֶׁחָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב, לָא זָכָה, אֶלָּא הַנִּזָּק גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה אֵצֶל בַּעַל חוֹב מִתְּחִלָּה וְהִזִּיק, הָיָה גוֹבֶה מִגּוּפוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא דְּיוּכַל הַבַּעַל חוֹב לִגְבּוֹת חוֹבוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל אִם הָיָה הַשּׁוֹר אִפּוֹתִיקִי מְפֹרָשׁ לְבַעַל חוֹב, וְקָדַם בַּעַל חוֹב לַנְּזִיקִין, בַּעַל חוֹב קוֹדֵם (טוּר ל' הָרַמְבַּ"ם שָׁם וְהָרֹא"שׁ).