חושן משפט סימן תב

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָזֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. כְּגוֹן אִם אֶחָד הִזִּיק בַּחֲבֵרוֹ שָׁוֶה ק', וְהַשֵּׁנִי הִזִּיק שָׁוֶה נ', יָצְאוּ חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְהַנ' הַנּוֹתָרִים יְשַׁלֵּם לוֹ חֶצְיָם. וַאֲפִלּוּ נֶאֱבַד הָאֶחָד. וְדַוְקָא שֶׁשָּׁוֶה כָּל אֶחָד דְּמֵי נִזְקוֹ; אֲבָל אִם אֵינוֹ שָׁוֶה כָּל כָּךְ, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ רַק מַה שֶּׁיּוּכַל לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף שם). וְאִם שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם הָיָה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בְּתָם, שֶׁהִזִּיק הַמּוּעָד לַתָּם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִזִּיקוֹ, יְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. כְּגוֹן אִם הִזִּיק מוּעָד בְּתָם מֵאָה, וְהַתָּם לֹא הִזִּיקוֹ אֶלָּא נ', מְשַׁלֵּם לוֹ ע"ה. תָּם בְּמוּעָד יְשַׁלֵּם לוֹ חֲצִי נֶזֶק, כְּגוֹן שֶׁהִזִּיק תָּם בְּמוּעָד ק', וְהַמּוּעָד לֹא הִזִּיקוּ אֶלָּא כ"ה, מְשַׁלֵּם לוֹ כ"ה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל זֶה מַיְרֵי דַּוְקָא שֶׁהִתְחִילוּ בְּבַת אַחַת, אוֹ לְאַחַר שֶׁנִּפְרְדוּ זֶה מִזֶּה חָזַר הַשֵּׁנִי וְחָבַל בָּרִאשׁוֹן; אֲבָל אִם אֶחָד הִתְחִיל, הַמַּתְחִיל מְשַׁלֵּם וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר, דְּכָל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה (בּוֹ) פָּטוּר (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְכֵן הוּא לְקַמָּן סִימָן תכ"א סָעִיף י"ג לְעִנְיַן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָזֶה. וְהַמְחַבֵּר שֶׁפָּסַק כָּאן כְּמִי שֶׁחוֹלֵק, וּסְבִירָא לֵהּ שֶׁאֵין לְחַלֵּק, וּלְקַמָּן פָּסַק כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, לֹא כִּוֵּן יָפֶה: