שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר: לֹא כִּי אֶלָּא בַּסֶלַע לָקָה, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, אֲפִלּוּ נִזָּק טוֹעֵן בָּרִי וּמַזִּיק טוֹעֵן שֶׁמָּא. וְאִם טָעַן הַנִּזָּק: אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשּׁוֹרְךָ הִזִּיק, נִשְׁבָּע הֶסֵת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוּעָד; אֲבָל בְּתָם, פָּטוּר אַף מֵהֶסֵת, שֶׁהֲרֵי אִם הוֹדָה הָיָה פָטוּר, הוֹאִיל וְהוּא קְנָס.
  2. ב
    הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, וַהֲרֵי עֵדִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם הִזִּיק, וְאֵינָם יוֹדְעִים אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם, זֶה אָמַר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אָמַר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. וְאִם הָיוּ שֶׁל אִישׁ אֶחָד, חַיָּב לְשַׁלֵּם מִגּוּף הַפָּחוּת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. וְאִם הָיוּ מוּעָדִים, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִנְּכָסָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁשְּׁנֵי הַשְּׁוָרִים עוֹמְדִים. אֲבָל אִם מֵת אֶחָד מֵהֶם אוֹ אָבַד, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם תָּם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁל אִישׁ אֶחָד, פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא רְאָיָה שֶׁזֶּה הָעוֹמֵד הוּא שֶׁהִזִּיק וַאֲשַׁלֵּם לְךָ.
  3. ג
    הָיוּ שְׁנֵי הַשְּׁוָרִים הָרוֹדְפִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר: הַגָּדוֹל הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: קָטָן הִזִּיק; הָיָה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר: מוּעָד הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: תָּם הִזִּיק; הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. (לֹא הָיָה שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁזֶּה הִזִּיק, אֶלָּא עֵדִים מְעִידִים שֶׁאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלּוּ הִזִּיק, מְשַׁלֵּם הַמַּזִּיק כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר). וְאִם טָעַן הַנִּזָּק: אַתָּה יוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁזֶּה הִזִּיק בְּפָנֶיךָ, הֲרֵי הַמַּזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהוֹדָה, וְנִשְׁבַּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל הַשְּׁאָר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין כָּאן שְׁבוּעָה כְלָל, דְּהָוֵי לֵהּ כִּטְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים דְּפָטוּר אַף בַּמֶּה שֶׁהוֹדָה, וַאֲפִלּוּ תָפַס מַפְקִינָן מִנֵּהּ (טוּר ס"ב בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְדַוְקָא טָעַן הַנִּזָּק בָּרִי, אֲבָל אִם טוֹעֵן שֶׁמָּא, מְשַׁלֵּם הַמַּזִּיק כְּמוֹ שֶׁהוּא טוֹעֵן (שָׁם).
  4. ד
    הָיוּ הַנִּזָּקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִיקִים (ב') אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר: גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: לֹא כִּי אֶלָּא הַקָּטָן הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל הִזִּיק אֶת הַקָּטָן, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר: מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: תָּם הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה בְּרוּרָה פָּטוּר הַמַּזִּיק, שֶׁהֲרֵי (זֶה) כִּטְעָנוֹ לוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא נִשְׁבָּע הֶסֵת וּפָטוּר אַף מִדְּמֵי שְׂעוֹרִים. זוֹ הִיא סְבָרַת יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ. אֲבָל יֵשׁ מְחַלְּקִים דְּאִם הָיוּ כָּאן עֵדִים שֶׁאוֹמְרִים אֶחָד מֵהֶן הִזִּיק אֶלָּא שֶׁאֵינָם יוֹדְעִין אֵיזֶה הוּא, מְשַׁלֵּם כְּמוֹ שֶׁאָמַר מַזִּיק, וְלֹא מִקְרֵי כְּהַאי גַּוְנָא טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים (הַמַּגִּיד פ"ט דב"מ). וְכִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁכָּתַב הַמְחַבֵּר שֶׁמִּקְּרֵי הוֹדָאָה וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם לַקָּטָן מֵהַגָּדוֹל וְלַגָּדוֹל מֵהַקָּטָן כְּמוֹ שֶׁהוֹדָה הַמַּזִּיק. וַאֲפִלּוּ תָּפַס בְּעֵדִים, נוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמַּזִּיק אֲבָל אֵינוֹ נוֹטֵל כְּפִי דְבָרָיו. וְדַוְקָא תָּפַס קֹדֶם שֶׁבָּא לְבֵית דִּין, אֲבָל לְאַחַר שֶׁבָּא לְבֵית דִּין לֹא מְהַנְּיָא לֵהּ תְּפִיסָה, אֲפִלּוּ לִטֹּל כְּדִבְרֵי הַמַּזִּיק: