חושן משפט סימן שצז

מִי שֶׁבְּהֶמְתּוֹ רְגִילָה לִכָּנֵס לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ וּמַזִּיקָתוֹ, יָכוֹל בַּעַל הַשָּׂדֶה לְהַתְרוֹת בְּבַעַל הַבְּהֵמָה שֶׁיִּשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ, וְצָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ. וְאִם לֹא שְׁמָרָהּ וְהִזִּיקָה, חַיָּב לְשַׁלֵּם הֶזֵּקוֹ (כֵּן מוּכָח מִדִּבְרֵי הַתוס' וְהָרֹא"שׁ). וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: גְּדֹר שָׂדְךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בּוֹ:

הַקַּצָּבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּהֵמוֹת לִשְׁחֹט בְּיוֹם הַשּׁוּק, אִם הֵם מַזִּיקוֹת אֲפִלּוּ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַתְרִים בַּבְּעָלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁיִּשְׁמְרוּם, וְאִם לֹא שְׁמָרוּם, רַשַּׁאי הַנִּזָּק לְשָׁחֲטָם שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, וְאוֹמְרִים לַבְּעָלִים: בּוֹאוֹ וּמִכְרוּ הַבָּשָׂר שֶׁלָּכֶם: