חושן משפט סימן שצה

הַמְשַׁסֶה (פֵּרוּשׁ, מְשַׁלֵּחַ וּמַקְנִיט) כַּלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם; וּבַעַל הַכֶּלֶב חַיָּב חֲצִי נֶזֶק, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם שִׁסָה אֶת כַּלְבּוֹ לְהַזִּיק נוֹשֵׁךְ, לֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחוֹ. וְאִם שִׁסָהוּ בְּעַצְמוֹ, בַּעַל הַכֶּלֶב פָּטוּר, שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ, פָּטוּר: