חושן משפט סימן שפה

הַמַּזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר, כְּגוֹן שֶׁעֵרַב יֵין נֶסֶךְ בְּיֵינוֹ, מִן הַתּוֹרָה הוּא פָטוּר, אֲבָל חֲכָמִים קְנָסוּהוּ לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו, כְּדִין כָּל הַמַּזִּיקִים. לְפִיכָךְ, אִם מֵת הַמַּזִּיק קֹדֶם שֶׁיְּשַׁלֵם, אֵין קוֹנְסִין בְּנוֹ אַחֲרָיו לְשַׁלֵּם. וְכֵן אִם הָיָה שׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס, פָּטוּר, שֶׁלֹּא קָנְסוּ אֶלָּא מֵזִיד.

הַמְנַסֵךְ יֵין חֲבֵרוֹ לַעכו"ם, לֹא נֶאֱסָר, שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה לוֹ בּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ שֶׁהָיָה מוּמָר שֶׁהֲרֵי הוּא כְּגוֹי, אוֹ שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְקִבֵּל הַהַתְרָאָה שֶׁהֲרֵי הוּא מוּמָר, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר הַיַּיִן, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; מִפְּנֵי שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁהִגְבִּיהוֹ נִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיְּנַסֵךְ: