א
שְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ בְּאֶחָד שֶׁחַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהִכְחִישׁוּם אוֹ הֵזִימוּם, הֲרֵי זֶה פָטוּר. עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין בְּאֶחָד שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ: שֶׁקֶר הֵעַדְנוּ, עֵדוּתָם הָרִאשׁוֹנָה קַיֶּמֶת, דְּכֵיוָן שֶׁהִגִּיד שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד; אֲבָל נֶאֱמָנִים לְגַבֵּי עַצְמָם, לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל מַה שֶּׁהִפְסִידוּהוּ. הַגָּה: הָרַב הַמְחַבֵּר קִצֵּר כָּאן בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה לוֹ לְהַאֲרִיךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין (אָנוּ) דָּנִין דִּין עֵדִים זוֹמְמִים הָאִדָּנָא, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קְנָס, מִכָּל מָקוֹם אִכָּא נַפְקוּתָא, דְּעֵד זוֹמֵם פָּסוּל לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ל"ד, וְעֵידֵי הַכְחָשָׁה כְּשֵׁרִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ל"א. וְעַל כֵּן כָּתַב בַּעַל הַטוּר הַרְבֵּה דִינִים מֵעֵדִים זוֹמְמִים, וְהָרוֹצֶה לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם יְעַיֵּן שָׁם:
