חושן משפט סימן שעט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ, וּפָגְעוּ זֶה בְּזֶה וְנִשְׁבְּרָה חָבִית בְּקוֹרָה, פָּטוּר, שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ.
  2. ב
    הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל הֶחָבִית אַחֲרוֹן, וְנִשְׁבְּרָה הֶחָבִית בַּקּוֹרָה, פָּטוּר. וְאִם עָמַד בַּעַל הַקּוֹרָה לָנוּחַ מִכֹּבֶד מַשָּׂאוֹ, חַיָּב. וְאִם הִזְהִיר לְבַעַל הֶחָבִית וְאָמַר לוֹ: עֲמֹד, פָּטוּר. וְאִם עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִירוֹ, פָּטוּר, שֶׁטָרוּד הָיָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַזְהִירוֹ (וְע"ל ר"ס תי"ג).
  3. ג
    הָיָה בַּעַל הֶחָבִית רִאשׁוֹן וּבַעַל הַקּוֹרָה אַחֲרוֹן, וְנִשְׁבְּרָה חָבִית בְּקוֹרָה, חַיָּב. וְאִם עָמַד בַּעַל הֶחָבִית לָנוּחַ, פָּטוּר. וְאִם הִזְהִיר לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶׁיַּעֲמֹד, חַיָּב. וְאִם עָמַד לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ, חַיָּב בַּעַל הַקּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְהִירוֹ בַּעַל הֶחָבִית. וְכֵן זֶה בָּא בְּנֵרוֹ, וְזֶה בָּא בְּפִשְׁתָּנוֹ.
  4. ד
    הֲרֵי שֶׁמִּלֵּא חֲצַר חֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְשֶׁמֶן, אֲפִלּוּ הִכְנִיס בִּרְשׁוּת, הוֹאִיל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו בַּעַל הֶחָצֵר לִשְׁמֹר, הֲרֵי זֶה נִכְנָס וְיוֹצֵא כְּדַרְכּוֹ, וְכָל שֶׁיִּשְׁתַּבֵּר מֵהַכַּדִּים בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ הֲרֵי הוּא פָּטוּר עֲלֵיהֶם. וְאִם שִׁבְּרָם בְּכַוָּנָה, אֲפִלּוּ הִכְנִיסָם בַּעַל הַכַּדִּים שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, הֲרֵי זֶה חַיָּב: