א
(ע"ל סִימָן שפ"א ס"ג) הַמַּצִּיל מִיַּד לִסְטִים יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁסְתַם הַדָּבָר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. וְאִם יָדַע שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ, חַיָּב לְהַחֲזִיר. אֲבָל הַמַּצִּיל מִיַּד לִסְטִים גּוֹי אוֹ מוֹכֵס גּוֹי, חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁסְתַם הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים; וְאִם נִתְיָאֲשׁוּ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: סְתָם לִסְטִים יִשְׂרָאֵל נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וּסְתָם גּוֹי לֹא נִתְיָאֲשׁוּ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים יוֹדְעִים שֶׁגּוֹיִם מַחֲזִירִין מִיַּד הַגַּזְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁגָּזַל אֶלָּא בִּרְאָיוֹת רְעוּעוֹת וּבְאֹמֶד הַדַּעַת. הַגָּה: וּסְתַם גְּנֵבָה הָוֵי יֵאוּשׁ אֲפִלּוּ בְּגוֹי, וְאִם כֵּן הַקּוֹנֶה מִן הַגַּנָּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַגְּנֵבָה אֶלָּא אִם כֵּן יָדְעֵינָן דְּלָא נִתְיָאֵשׁ, דְּהָא קְנָאָהּ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שנ"ג. מִיהוּ, נָהֲגוּ לְהַחֲזִיר כָּל גְּנֵבָה (ת"ה סִימָן ש"ט), וְאֵין לְשַׁנּוֹת מִן הַמִּנְהָג (טוּר), וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שנ"ו. וְאֵין חִלּוּק בְּזֶה בֵּין גַּנָּב לְגַזְלָן, דִּבְכָל עִנְיָן מַחֲזִיר דָּמָיו וְנוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ, כֵּן נִרְאֶה לִי. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רל"ו הַקּוֹנֶה קַרְקַע גְּזוּלָה:
