חושן משפט סימן שסא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    יֵאוּשׁ לְחוּד לֹא קָנָה.
  2. ב
    יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי הַשֵּׁם גָּרוּעַ שֶׁחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקּוֹנֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶלָּא דָּמֶיהָ.
  3. ג
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל סְתָם גְּזֵלָה לָא הֲוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים.
  4. ד
    יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי רְשׁוּת, קָנָה, וְנִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטָיו בְּסִימָן שנ"ג.
  5. ה
    לָא הֲוֵי שִׁנּוּי, אֶלָּא אִם כֵּן מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לְאַחֵר. יֵשׁ אוֹמְרִים (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק חז"ה) דְּאִם מְכָרוֹ בְּאַחֲרָיוּת אוֹ נְתָנוֹ בְּטָעוּת אוֹ בְעַל כָּרְחוֹ, לֹא מִקְרֵי שִׁנּוּי רְשׁוּת (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן תתקס"ח), אֲבָל אִם בָּא אַחֵר וּנְטָלוֹ מִבֵּית הַגַּזְלָן שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, כְּאִלּוּ נְטָלוֹ מִבֵּית הַבְּעָלִים, אִם יִרְצֶה הַנִּגְזָל גּוֹבֶה מֵהָרִאשׁוֹן אוֹ מֵהַשֵּׁנִי, אוֹ אִם יִרְצֶה יִגְבֶּה חֲצִי מִזֶּה וַחֲצִי מִזֶּה. וְאִם פְּרָעוֹ הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁהַגַּזְלָן הָרִאשׁוֹן מָחַל לַשֵּׁנִי, אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי אֵין דִּינוֹ שֶׁל שֵׁנִי אֶלָּא עִם הַבְּעָלִים, לֹא שְׁנָא אִם יָדַע הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא גָּזוּל בְּיַד הַגַּזְלָן, לֹא שְׁנָא שֶׁלֹּא יָדַע; וַאֲפִלּוּ אִם אֲכָלוֹ הַשֵּׁנִי, חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים.
  6. ו
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ. אֲבָל אִם נִתְיָאֲשׁוּ וּבָא אֶחָד וַאֲכָלוֹ, פָּטוּר; נְהִי שֶׁאִם הָיָה בְּעַיִן הָיָה חַיָּב לְהַחֲזִירוֹ, עַתָּה שֶׁאֲכָלוֹ, פָּטוּר.
  7. ז
    מֵת וְהוֹרִישׁ הַגְּזֵלָה לְבָנָיו, לָא הֲוֵי שִׁנּוּי רְשׁוּת, אֶלָּא הָוֵי כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם קַיָּם, שֶׁאִם הוּא בְּעַיִן וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית, צְרִיכִים לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים; וְאִם נִשְׁתַּנֵּית וְהִיא קַיֶּמֶת, נוֹתְנִים דָּמֶיהָ. אֲבָל אִם אֲכָלוּהָ, בֵּין בְּחַיֵּי הָאָב בֵּין לְאַחַר מוֹתוֹ, אִם קֹדֶם יֵאוּשׁ אֲכָלוּהָ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם; לְאַחַר יֵאוּשׁ פְּטוּרִים, אִם לֹא הִנִּיחַ אֲבִיהֶם נְכָסִים; אֲבָל אִם הִנִּיחַ אֲבִיהֶם נְכָסִים, אֲפִלּוּ אֲכָלוּהָ אַחַר יֵאוּשׁ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם. וְכֵן אִם מְכָרָהּ הָאָב אוֹ נְתָנָהּ לְאַחֵר, אִם הִנִּיחַ נְכָסִים חַיָּבִים לְשַׁלֵּם. וְאֵין חִלּוּק בְּזֶה בֵּין גְּדוֹלִים לִקְטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ הַגְּדוֹלִים: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ חֶשְׁבּוֹן עִמְּךָ וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ כְּלוּם בְּיָדוֹ, נֶאֱמָנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁאֵין יָדוּעַ שֶׁגְּזָלָהּ אֲבִיהֶם, אֶלָּא עַל פִּיהֶם; אֲבָל אִם הָיוּ עֵדִים שֶׁגְּזָלָהּ, אֵינָם נֶאֱמָנִים.
  8. ח
    הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּעֵדִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ: