שולחן ערוך בספריא
  1. א
    בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר, וְהִכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִמְכֹּר וְהָיוּ כֵּלָיו אֵלּוּ שֶׁהִכִּיר מִכֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁזֶּה כֵּלָיו שֶׁל זֶה, יִשָּׁבַע זֶה שֶׁהֵם בְּיָדוֹ, בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, בְּכַמָּה לָקַח, וְיִטֹּל מִבַּעַל הַבַּיִת וְיַחֲזִיר לוֹ כֵלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֵיוָן שֶׁהוּא טוֹעֵן גְּנוּבִים אִתְּרַע לֵהּ חֲזָקָה דַּעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, שֶׁהֲרֵי הוּא אֵינוֹ טוֹעֵן כֵּן, וְלָכֵן חָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא מְכָרָן (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). הָיָה בַּעַל הַבַּיִת עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו וְלֹא הָיוּ מֵהַדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר וְהֻכְּרוּ כֵּלָיו, אֵינוֹ מַחֲזִירָן מִיַּד לָקוֹחוֹת, שֶׁמָּא הוּא מְכָרָן לַאֲחֵרִים. אֲבָל אִם בָּאוּ בְּנֵי אָדָם וְלָנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעָמַד וְזָעַק בַּלַּיְלָה: נִגְנְבוּ כֵּלַי וּסְפָרַי, וּבָאוּ בְּנֵי אָדָם וּמָצְאוּ מַחְתֶּרֶת חֲתוּרָה וּבְנֵי אָדָם שֶׁלָּנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יוֹצְאִים וּצְרוֹרוֹת שֶׁל כֵּלִים עַל כִּתְפֵיהֶם, וְהַכֹּל אוֹמְרִים: הַלָּלוּ כֵּלָיו וּסְפָרָיו שֶׁל פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע זֶה שֶׁהַכֵּלִים בְּיָדוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטֹּל מִבַּעַל הַגְּנֵבָה, וְיַחֲזִיר לוֹ כֵּלָיו.
  2. ב
    דִּין מִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית חֲבֵרוֹ וְהוֹצִיא כֵלִים תַּחַת בְּגָדָיו, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ'.
  3. ג
    רְאוּבֵן שֶׁנִּגְנְבוּ כֵּלָיו אוֹ נֶאֶבְדוּ אוֹ נְטָלוּהוּ לִסְטִים, וּבָאוּ לְיַד גּוֹי, וּקְנָאָם יִשְׂרָאֵל אַחֵר בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָם, וּבָאוּ הַבְּעָלִים וּתְבָעוּם מִיַּד זֶה שֶׁקְּנָאָם, יִתְבָּאֵר בְּסִימָן שס"ח.