חושן משפט סימן שנא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    יֵשׁ גַּנָּב שֶׁפָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וְאֵיזֶה, זֶה שֶׁבָּא עִם הַתַּשְׁלוּמִין חִיּוּב מִיתָה; כְּגוֹן הַגּוֹנֵב כִּיס בְּשַׁבָּת וְלֹא הִגְבִּיהוֹ בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים אֶלָּא הָיָה מְגָרְרוֹ וּמוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְאִבְּדוֹ שָׁם, הַגָּה: אֲבָל אִם אִבְּדוֹ אַחַר כָּךְ חַיָּב, וְכָל שֶׁכֵּן אִם עֲדַיִן הוּא בְּעַיִן שֶׁחַיָּב לְהַחֲזִירוֹ (טוּר וְהַמ"מ פ"ג דִּגְּנֵבָה בְּשֵׁם י"מ ורמ"ה וְהָרַמְבַּ"ן ז"ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֵינוֹ בְּעַיִן בְּכָל עִנְיָן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם (הַמַּגִּיד פֶּרֶק ג' דִּגְּנֵבָה וּבְשֵׁם רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם), הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין, שֶׁאִסוּר שַׁבָּת וְאִסוּר גְּנֵבָה וְהֶזֵּק בָּאִים כְּאֶחָד. אֲבָל אִם גַּנָּב כִּיס בְּשַׁבָּת וְהִגְבִּיהוֹ שָׁם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִשְׁלִיכוֹ לַנָּהָר, חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּאִסוּר גְּנֵבָה קֹדֶם שֶׁיִּתְחַיֵּב בְּאִסוּר סְקִילָה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: