שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת, חֲצִי הַיּוֹם בִּשְׁאִילָה וַחֲצִי הַיּוֹם בִּשְׂכִירוּת, הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר: בִּזְמַן הַשְּׁאִילָה מֵתָה, וַהֲלָה אוֹמֵר: אַחַת מֵתָה בִּזְמַן הַשְּׁאִילָה וְהָאַחֶרֶת אֵינִי יוֹדֵעַ, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע יְשַׁלֵּם הַשְּׁתַּיִם.
  2. ב
    וְכֵן אִם מָסַר לוֹ שְׁלֹשָׁה פָרוֹת, שְׁתַּיִם שְׁאוּלוֹת וְאַחַת שְׂכוּרָה, וְהַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר: שְׁתַּיִם הַשְּׁאוּלוֹת הֵן שֶׁמֵּתוּ, וְהַשּׁוֹאֵל אוֹמֵר אַחַת הַשְּׁאוּלָה מֵתָה וַדַּאי, אֲבָל הַשְּׁנִיָּה שֶׁמֵּתָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַשְּׁאוּלָה הִיא אוֹ הַשְּׂכוּרָה, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, יְשַׁלֵּם הַשְּׁתַּיִם: