חושן משפט סימן שלו

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ וְהֶרְאָהוּ בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ מַה שֶּׁהֶהֱנָהוּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ, אֲפִלּוּ לֹא אָמַר לוֹ שְׂכָרְךָ עָלַי, אֶלָּא שְׂכָרוֹ סְתָם. אֲבָל אִם שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ סְתָם, יָכוֹל לוֹמַר: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ. וְאִם אָמַר לֵהּ: שְׂכָרְךָ עָלַי, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ כֵּן. הַגָּה: שְׂכָרוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְשָׁתַק חֲבֵרוֹ, שְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה וְחַיָּב לָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ. וְהוּא הַדִּין בְּשׂוֹכֵר מְלַמֵּד לְבֵן חֲבֵרוֹ. אֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲתָנוֹ: תִּלְמֹד עִם בִּנְךָ וַאֲנִי אֲשַׁלֵם לְךָ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם לוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק זֶה בוֹרֵר).

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ אוֹ לְלַקֵּט לוֹ דָּבָר שֶׁל הֶפְקֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ. וְאִם נִתְרַצָּה הַפּוֹעֵל לִטְּלוֹ בִּשְׂכָרוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר בּוֹ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; וְהוּא שֶׁעָשָׂה מְשִׁיכָה אוֹ הַגְבָּהָה אוֹ שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ.

שָׂכְרוֹ לִשְׁמֹר לוֹ דָּבָר שֶׁל הֶפְקֵר, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת, וְיֵלֵךְ הוּא וְיִזְכֶּה בּוֹ.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְנֶאֱחַז בְּאַנְגַּרְיָא לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ, אֶלָּא אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ: