חושן משפט סימן שיט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁהִכְנִיס פֵּרוֹתָיו לְבֵית חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אוֹ שֶׁהִטְעָהוּ עַד שֶׁהִכְנִיס פֵּרוֹתָיו, וְהִנִּיחָם וְהָלַךְ, יֵשׁ לְבַעַל הַבַּיִת לִמְכֹּר לוֹ מֵאוֹתָם הַפֵּרוֹת כְּדֵי לִתֵּן שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם לַשּׁוּק. וּמִדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁיּוֹדִיעַ לְבֵית דִּין וְיַשְׂכִּירוּ בְּמִקְצַת דְּמֵיהֶם מָקוֹם, מִשּׁוּם הֲשָׁבַת אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּהֹגֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ תְּחִלָּה, וְאִם נֶאֶנְסוּ לְאַחַר שֶׁהוֹדִיעוֹ, פָּטוּר (הָרֹא"שׁ וְטוּר).