חושן משפט סימן שי

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה וְחָלְתָה וַעֲדַיִן רְאוּיָה לַמְּלָאכָה (טוּר), אוֹ נִשְׁתַּטֵית, אוֹ נִלְקְחָה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָהּ לַחֲזֹר, אִם נִלְקְחָה דֶרֶךְ הֲלִיכָה, הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר לַשּׂוֹכֵר: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ מַשּׂאוֹי שְׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיכָהּ בְּלֹא הַקְפָּדָה; אֲבָל אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כְּלֵי זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת; וְאִם לֹא הֶעֱמִיד, יַחֲזִיר הַשָּׂכָר וְיַחֲשֹׁב עִמּוֹ עַל שָׂכָר כַּמָּה שֶׁהָלַךְ בָּהּ. מֵתָה הַבְּהֵמָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לִרְכֹּב, אִם אָמַר לוֹ: חֲמוֹר סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת; וְאִם לֹא הֶעֱמִיד, יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר לִמְכֹּר הַבְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהּ בְּהֵמָה אַחֶרֶת, וְאִם אֵין בַּדָּמִים לִקַּח בְּהֵמָה אַחֶרֶת, שׂוֹכֵר בַּדָּמִים בְּהֵמָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ.

אָמַר לוֹ: חֲמוֹר זֶה אֲנִי שׂוֹכֵר לְךָ, אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לִכְלֵי זְכוּכִית, וּמֵתָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִקַּח בְּהֵמָה אַחֶרֶת, יִקַּח; וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ לִקַּח, שׂוֹכֵר אֲפִלּוּ בִּדְמֵי כֻּלָּהּ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ; וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ לֹא לִקַּח וְלֹא לִשְׂכֹּר, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. וְאִם שְׂכָרָהּ לְמַשָּׂא, הוֹאִיל וְאָמַר לֵהּ: חֲמוֹר זֶה, וּמֵת בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ אַחֶרֶת, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ וּמַנִּיחַ לוֹ נִבְלָתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דַּאֲפִלּוּ שְׂכָרוֹ לְמַשָּׂא דִּינוֹ כִּשְׂכָרוֹ לִרְכִיבָה (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד). וְהָא דְּאַמְרֵינָן דְּנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מֵחֲצִי הַדֶּרֶךְ, הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לִמְכֹּר סְחוֹרָתוֹ שָׁם אוֹ שֶׁיָּכוֹל לִשְׂכֹּר חֲמוֹר אַחֵר עַד מָקוֹם שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, אֲבָל בְּלָאו הָכִי אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם מִשְּׂכָרוֹ, דְּהָא לָא מְהַנֵּי לֵהּ מִידִי (טוּר).

רְאוּבֵן הִשְׂכִּיר בְּהֶמְתּוֹ לִשְׁנֵי יָמִים לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר, וּבַחֲזָרָתוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי גָּדַל הַנָּהָר עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְעַכֵּב יוֹם אֶחָד, אִם שְׂכָרָהּ לְיָמִים, פְּשִׁיטָא שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לוֹ שְׂכִירוּת כָּל יוֹם וָיוֹם; וְאִם שְׂכָרָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְלַחֲזֹר, אוֹ שֶׁשְּׂכָרָהּ לִשְׁנֵי יָמִים וְהִזְכִּיר הַמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ שָׁם, וְיָדוּעַ שֶׁהוּא מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים וְעִכְּבוֹ הַנָּהָר, אִם לֹא הָיָה רָגִיל לְהִתְגַּדֵּל, פְּסֵידָא דְבַעַל בְּהֵמָה; וְאִם הָיָה רָגִיל לְהִתְגַּדֵּל, וְהַשּׂוֹכֵר מַכִּיר עִנְיַן הַנָּהָר וְלֹא הַמַּשְׂכִּיר, פְּסֵידָא דְשׂוֹכֵר; וְאִם שְׁנֵיהֶם יָדְעוּ, פְּסֵידָא דְבַעַל בְּהֵמָה. וּמְזוֹנוֹת הַבְּהֵמָה וְהַשְּׂכִירוּת, דִּין אֶחָד לָהֶם: