חושן משפט סימן שה

שׁוֹמֵר שָׂכָר דִּינוֹ כְּשׁוֹמֵר חִנָּם לְעִנְיַן אִם כָּפַר אוֹ טְעָנוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, כְּגוֹן אִם אָמַר לוֹ: נִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בַּחֵפֶץ וְקִלְקַלְתּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, נִשְׁבָּע הֶסֵת וְנִפְטָר. וְאִם הַשּׁוֹמֵר טוֹעֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁעֵדִים מְצוּיִים, יָבִיא עֵדִים וְיִפָּטֵר, אוֹ יְשַׁלֵּם; וְאִם אֵין מְצוּיִים, יִשָּׁבַע שֶׁהִיא כִּדְבָרָיו, וְיִכְלֹל בִּשְׁבֻעָתוֹ שֶׁלֹּא שָׁלַח בָּהּ יָד וְשֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְאִם טוֹעֵן: נִגְנְבָה, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאוֹמֵר: פָּשַׁעְתִּי בָּהּ וַהֲרֵינִי מְשַׁלֵּם, מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ.

נִגְנְבָה בְּלִסְטִים מְזֻיָּן וְהֻכַּר הַגַּנָּב, צָרִיךְ לִפְרֹעַ לְבַעַל הַבַּיִת, וְהוּא יַעֲמִיד הַגַּנָּב בְּדִין. וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבָּע כְּבָר וְנִפְטָר קֹדֶם וְהֻכַּר הַגַּנָּב, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגַּנָּב צָרִיךְ לְהַעֲמִידוֹ בְּדִין וְהוּא יִפְרַע לְבַעַל הַבַּיִת.

הָיוּ הַבְּעָלִים עִמּוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמָּשַׁךְ הַחֵפֶץ לִשְׁמֹר, פָּטוּר אַף מִפְּשִׁיעָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּדִינֵי שׁוֹמֵר חִנָּם.

קִבֵּל עָלָיו שׁוֹמֵר שָׂכָר לְהִתְחַיֵּב אַף בָּאֳנָסִים, אוֹ שֶׁהִתְנָה לִפָּטֵר מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה וּמִשְּׁבוּעָה, הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ. אָמַר סְתָם: עַל מְנַת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, פָּטוּר אֲפִלּוּ מִפְּשִׁיעָה (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק הָאֻמָּנִים).

שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר אַחֵר, נִתְבָּאֵר מִשְׁפָּטוֹ בְּסִימָן רצ" א.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין הַשְׁאִילֵנִי וְאַשְׁאִילְךָ (טוּר ס"ז בְּשֵׁם הרמ"ה וּמַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ ע"ז), הֲרֵי זֶה שְׁמִירָה בִּבְעָלִים. אָמַר לֵהּ: שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר, הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וַאֲנִי אַשְׁאִילְךָ לְמָחָר, שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאַשְׁאִילְךָ לְמָחָר, הַשְׁאִילֵנִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר, כֻּלָּם נַעֲשׂוּ שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים (דְּהַשְׁאִילֵנִי וְאַשְׁאִילְךָ) וּשְׁמֹר לִי וְאַשְׁאִילְךָ אוֹ הַשְׁאִילֵנִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ, אֲפִלּוּ בְּחַד יוֹמָא, הָוֵי הַשּׁוֹמֵר שׁוֹמֵר שָׂכָר וְלֹא מִקְרֵי שְׁמִירָה בִבְעָלִים (טוּר ס"ז בְּשֵׁם רַשִׁ"י ונ"י פֶרֶק הָאֻמָּנִין וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד).

אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי גְּלִימָא שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא קַלָּה וְטֹל שֶׁלִּי שֶׁהִיא כְּבֵדָה, וּבָאוּ לִסְטִים וְנָטְלוּ הָאַחַת, הַנִּשְׁאֶרֶת הִיא שֶׁל בַּעַל רִאשׁוֹן. הַגָּה: דְּהָוֵי לֵהּ הַשְׁאִילֵנִי וְאַשְׁאִילְךָ דְּהָוֵי שְׁאִילָה בִבְעָלִים. מִיהוּ, אִם אֵין הַדְּבָרִים הַשְּׁאוּלִים בְּיַד הַשּׁוֹאֲלִים, אֶלָּא בְּיַד אֲחֵרִים, כְּגוֹן שֶׁרְאוּבֵן הִנִּיחַ הַמַּשְׁכּוֹן בְּיַד לֵוִי בְּעַד שִׁמְעוֹן וְשִׁמְעוֹן הִשְׁאִיל דָּבָר לִרְאוּבֵן, לֹא מִקְרֵי שְׁאִילָה בִבְעָלִים, דְּהָא אֵין שִׁמְעוֹן שׁוֹמֵר לִרְאוּבֵן, וְהָווּ שׁוֹמְרֵי שָׂכָר זֶה לָזֶה (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קכ"ה).